עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קטנות קיבוציות

קטנות קיבוציות

מאת אברהם שרון, 12/1/2015

    

חלק הארי של קיבוצי התנועה הופרטו זה מכבר, ספק אם תקנונו של מי מהם משקף הלכה למעשה, את השינוי המהותי שחל בקיבוץ

 

עזבו כלעומת שבאו

משפחה צעירה התגוררה בקיבוץ שנתיים. באחרונה היא הודיעה כי היא עוזבת. בדף המידע פורסמה תודתה לחברים על קבלת הפנים החמה והלבבית. היא הגיעה לקיבוץ מופרט, אשר אנשים פוגשים בו אלה את אלה מעט ובאקראי או שאינם פוגשים בהם כלל. אני מתבייש ונבוך להודות כי לא ראיתי את המשפחה, אף לא מי ממנה, במשך שתי שנות שהייתם בקיבוץ. מצד שני, אי-היכרותי אותה היא אחד מסממניו של קיבוץ מופרט שבו, כמו בכל מקום אחר, אתה פוגש ומכיר אנשים או – לא. כך או כך, שמחתי להיות מוחמא על יחס חם ולבבי. תודה למודים.

 

כיבוי סופי

בוגרי תנועת השומר הצעיר ודאי מכירים את המונח כיבוי צופי. את רמצי המדורות במחנות ובטיולים כיבו הבנים בהטלת מימיהם. הבנות, שהסבו ראשיהן, שמעו את רחש התסיסה של גוויעת רשפי האש. אני זוכר מחנה אחד שבו בת אחת ביצעה וידוא כיבוי. לאחר שהסתיים הכיבוי הצופי וכל המכבים סיימו לנער ולכפתר, היא ביקשה מהם להתחלף בהסבת ראשיהם ובעודם לא רואים כיבתה אף היא, בדרכה. כשסיימה את הכיבוי הצופי שלה היא הכריזה: זהו. עכשיו הכיבוי הצופי הוא כיבוי סופי.

 

תקנון הקיבוץ

תקנון הקיבוץ הוא טקסט מכונן. הוא אפור, יבש ומשעמם. מעטים מעיינים בו, מעטים אף יותר קוראים חלקים ממנו, ספק אם מי מחבריו קורא אותו בשקידה ובקפידה, מילה-מילה. על פי רוב, צירוף המלים תקנון הקיבוץ מובע כאשר נדרשים למקל, לא לגזר. לא אחת הוא משמש קולב שעליו תולים החלטות או נתלים בו כבסיס להצדקת הפרתן. חלק הארי של קיבוצי התנועה הופרטו זה מכבר, ספק אם תקנונו של מי מהם הוא תקנון הקיבוץ המתחדש/מופרט, המשקף, הלכה למעשה, את השינוי המהותי שחל בקיבוץ או, אם לדייק, שחוללו חבריו בהצבעת רוב מספיק; תקנון שמתאים למציאות ונותן מענה לעור ולחברבורות שהפכו הכושי והנמר.

 

נציגת שירות

נציגת השירות הציעה לי הרים וגבעות. אמרתי לה תודה, אבל אני איש של מישורים. היא שאלה אם אין לי שמונים שקל בחודש. אמרתי לה שלדברים שאין לי צורך בהם אין לי שמונים שקל ולדברים שיש לי בהם צורך, כמו גם דברים שאני רוצה אותם, יש לי יותר משמונים. היא השתתקה. לא היה לה מה להציע לי לאחר התשובה הזאת. לפני שנטרקה השיחה היא ניסתה את אי-מזלה פעם נוספת: רוצה לישון על זה לילה? ספק שאלה, ספק הציעה. אמרתי לה שאני לא נוהג לישון על הצעות במיטה אלא לשקול אותן מחוץ לה. "חבל, הפסד שלך", אמרה וטרקה.

 

מה טוב בקיבוץ?

חבר עירוני שאל אותי מה טוב בקיבוץ. החלטתי לוותר על אחת מהתשובות שמוכנות אצלי לשאלה זהה זו, שאותה אני נשאל תכופות ונתתי לו דוגמה: התחרות החריפה בשוק הסלולר גורמת לצניחת מחירים ולהתרסקותם. מי שאוספים את הרסיסים יכולים ליהנות מתכניות מצוינות. קיבוצים, גם מופרטים, הם עדיין כוח צרכני גדול ומשמעותי, אשר נהנה מיתרון הגודל ומכוחו. קיבוצים מציעים לחבריהם תכניות במחיר מופחת.

 

שורה תחתונה

הכבשה השחורה (שה לבן ותמים) מביטה בראי ורואה אותי.

 

מתוך הזמן הירוק

 

נכתב בתאריך
22/1/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו