עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מה זה קיבוץ?

מה זה קיבוץ?

מאת יזהר בן נחום, 19/1/2015

 

מן הקיבוצים העירוניים למדנו שאין צורך בלול ורפת, פלחה ומטעים כדי להיקרא קיבוץ

 

בשבוע שעבר השתתפתי במפגש של גמלאי היחידה הצבאית שלי. פעם אחר פעם נשאלתי: "אתה עדיין בקיבוץ?" ופעם אחר פעם עניתי אותה התשובה: "כן, אני עדיין בקיבוץ. השאלה היא אם הקיבוץ עדיין בקיבוץ". לא, לא התבלבלתם. האיש שענה את התשובה הזו הוא אותו אחד שכותב בטור הזה חודש אחר חודש למה היישוב הקהילתי בית קמה הוא יותר קיבוץ מהרבה קיבוצים מופרטים. רק לאחרונה קיבלנו שתי הוכחות נוספות לטענה הזו. האחת היא אירועי חנוכה, שרובם (למעט המופע לילדים), התקיימו ברוח עקרונות התרבות העצמית של הקיבוץ הישן. השנייה היא אסיפת הקהילה בנושא התקציב. כמו בכל האספות הקודמות, גם הפעם ראינו תמונה ברורה: חברי היישוב הקהילתי בית קמה מעוניינים ברמה גבוהה של קהילתיות. איש לא שאל לדוגמה, למה צריך ועדת תרבות ותקציב תרבות. לא בכל הקיבוצים בארץ יש ועדת תרבות פעילה ויש קיבוצים לא מעטים שבהם אחוז התרבות הקנויה מכלל הפעילות התרבותית גבוה בהרבה מאשר אצלנו.

 

ובכל זאת, מה זה "קיבוץ"? איך מבחינים בין "קיבוץ" ל"לא-קיבוץ"? הניסיון שלי לשלב אנגלית במדור הזה בעלון הקודם לא עורר התמרמרות, אז בואו ננסה עוד קצת אנגלית:

"What's in a name? that which we call a rose, by any other name would smell as sweet"

אומרת יוליה לרומיאו. בתרגום לעברית זה בערך כך: "מה יש בשם? הדבר שאנחנו קוראים לו שושנה, ריחו יהיה מתוק באותה מידה בכל שם אחר". אלה שאומרים שההבדל בין "קיבוץ" ל"לא-קיבוץ" מתבטא בכך שלקיבוץ קוראים "קיבוץ", אומרים ההפך מיוליה. לשיטתם, די בכך שמשהו נקרא "שושנה" כדי להגדיר אותו כשושנה, יהא ריחו אשר יהיה.

 

אבל בואו נחזור לשאלה ששאלו אותי ידידי הוותיקים באותו מפגש גמלאים (הייתי בין הצעירים שם): "האם אתה עדיין בקיבוץ?" או קיי, אני עדיין בקיבוץ, אבל למה בעצם? אם אדם יגיד לנו שהוא מעדיף להריח משהו שאין לו ריח של שושנה רק מפני שקוראים לו "שושנה", סביר להניח שנפקפק בשיקול דעתו ואולי גם בצלילות דעתו. כך נתייחס, כנראה, לאדם שיבחר לגור ביישוב כלשהו רק בשל העובדה שאותו יישוב נקרא "קיבוץ" ולא ייקח בחשבון שיקולים אחרים.

 

פעם ניתן היה להגדיר "קיבוץ" כיישוב כפרי המקיים אורח חיים שיתופי. היום רוב הקיבוצים בארץ אינם מקיימים אורח חיים שיתופי וזה דווקא מה שהפך קיבוצים כאלה (כולל בית קמה) להרבה יותר אטרקטיביים ושיפר פלאים את מצבם הדמוגרפי. מצד שני, יש עלייה מתמדת במספרן של "הקבוצות השיתופיות העירוניות", כלומר, כדי לקיים אורח חיים שיתופי (למי שהדבר משמעותי עבורו), אין צורך ברפת, לול, שדות ומטעים. אין צורך בבתים קטנים ונמוכים שמדשאות ירוקות מפרידות ביניהם. אפשר לחיות ביישוב שבו עשרות או מאות אלפי תושבים, בין בתי קומות ואספלט, לקיים בתוכו קבוצה שיתופית ולומר "אני חי בקיבוץ" במידה רבה של צדק, רבה מזו של מי שחי בקיבוץ מופרט, או ביישוב קהילתי כמו בית קמה.

 

אבל איפה אני, באופן אישי, מעדיף לחיות? התשובה שלי ברורה. לא מתאים לי עיר. לא מתאים לי לחיות ביישוב שיש בו עשרות או מאות אלפי תושבים ולא מתאים לי בתי קומות ואספלט. אם אאלץ לבחור בין חיים בקיבוץ עירוני/קבוצה שיתופית בעיר לבין חיים ביישוב כפרי שאיננו קיבוץ, אבחר בצער, אך ללא היסוס, באפשרות השנייה. למעשה, יש דמיון מסוים בין קיבוץ בית קמה של היום לקיבוצים העירוניים. גם אנחנו, כמוהם, חיים בקבוצה שיתופית, המהווה חלק מיישוב גדול יותר שאיננו קיבוץ. ההבדל הוא שהם מביטים קדימה, בעוד הקבוצה השיתופית בבית קמה, כמו החתולים של שלמה ארצי, מחשבת את קיצה לאחור.

 

 

נכתב בתאריך
19/1/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו