עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (69)

לאן מכאן (69)

מאת חן יחזקאלי, 13/1/2015

 

לחשב מסלול מחדש ביחד

 

 

...התחושה שלי ושל רבים היא שיש פיקוח נפש לשמירת החיים הקולקטיביים בישראל... הגיע זמן המהפכה הישראלית השנייה. הפעם לא מהפיכה יהודית מלהיבה ואסון פלסטיני נורא, אלא מהפיכה של סולידריות מלאה. (אברום בורג, י"ב טבת תשע"ה / 03.01.2015)

 

לפעמים מאור בני האהוב מנסה לעשות פעולה פשוטה, כמו ללבוש מכנסיים, ואינו מצליח, ומתעקש, ודווקא משום שהוא מתעקש אינו מצליח, ודווקא משום שאינו מצליח הוא מתעקש. כשזה קורה אני חש חסר אונים: הדבר האחד שיוכל לעזור לו במצב זה - לעצור ולחשב מסלול מחדש - הוא הדבר האחד שאינו מעלה על דעתו לעשות, וכלום לא יעזור. כאילו הוא מונחה על ידי האמונה העיוורת בכך כי סוף הצדק לנצח: זה פשוט לא צודק שאם אני עושה הכל נכון בכל זאת איני מצליח. או כאילו הוא אומר לעצמו, הינה, אוטוטו אני מצליח, הגעתי עד לכאן, אסור לי להפסיק עכשיו.

 

לפעמים נראה לי שבישראל יש יותר עמותות למען דו קיום, סובלנות, שלום, שוויון, שלטון החוק, זכויות אדם וחופש הדת מאשר בכל הדמוקרטיות המערביות ביחד. לכל הפחות, אני בטוח, גם בלי שבדקתי, שישראל היא במקום ראשון במספר עמותות כאלה יחסית לגודל האוכלוסיה, ואולי אפילו אבסולוטית. בוויקיפדיה כתוב שנכון ל-2014 יש בישראל כ-33,000 עמותות רשומות, כ-15 אלף מהן פעילות. אם רק עשירית מהן מוקדשות לדו קיום, לסובלנות, לשלום, לשוויון, לשלטון החוק, לזכויות אדם, ולחופש הדת אז יש לנו 1,500 עמותות פעילות רק לנושאים האלה. ובכל זאת מצב הדו קיום, הסובלנות, השלום, השוויון, שלטון החוק, זכויות האדם וחופש הדת, בישראל הוא אולי הגרוע ביותר בכל הדמוקרטיות המערביות. אותן עמותות עובדות קשה, לעיתים במסירות של ממש, כמו מאור בני האהוב, אך ללא כל התקדמות, והדבר האחד שיוכל לעזור להן במצב זה – לעצור ולחשב מסלול מחדש – הוא הדבר האחד שאינן מעלות על דעתן לעשות, וכלום לא יעזור. כאילו הן מונחות על ידי האמונה העיוורת בכך כי סוף הצדק לנצח, או כאילו הן אומרות לעצמן, הינה, אוטוטו אנו מצליחים, הגענו עד לכאן אסור לנו להפסיק עכשיו.

 

לאחרונה המציא מאור בני האהוב המצאה חדשה: מחשב-על שיכול לעשות הכל. בכל פעם שהוא נתקל בבעיה קשה, הוא מוסיף למחשב יישום שיפתור את הבעיה. בינתיים יכול המחשב לרפא את כל המחלות, לנצח את כל האויבים, להעניק למשתמש יכולות בלתי מוגבלות, להכין את כל סוגי האוכל, לסדר את החדר ולנקות את הבית. בין כל הגופים הקוראים לדו קיום, לסובלנות, לשלום, לשוויון, לשלטון החוק, לזכויות אדם, ולחופש הדת בישראל, לא נפקד מקומם של בעלי תרופות הפלא. כמו התרופה הזו שקוראים לה "יחד". הבעיה שגם הן אינן עוזרות. עבודה שחורה ועיקשת אינה עוזרת. תרופות פלא אינן עוזרות. מה לעשות? אני רוצה לצעוק: בואו נחשב את מסלולנו מחדש. אבל כמו בסרטי האימה ובסיוטים, פי נפתח וקול אין. או גרוע מכך: קולי נבלע בקולות של עוד אלף כמוני, כולם אומרים, בואו נחשב מסלול מחדש, וחלקם אף עושים זאת, כלומר מחשבים מסלול מחדש.

 

זה שהרבה אנשים אומרים את אותו הדבר זה לא אומר שזה לא אמת. אבל עולה במוחי מחשבה. כאמור, הרבה אומרים שמה שחשוב זה לחשב מסלול מחדש. ולעומתם יש הרבה אחרים שאומרים שמה שצריך זה "יחד". הם אפילו לא אומרים מה יחד: להיות ביחד? להתחבק ביחד? לנגב חומוס ביחד? אולי להניח תפילין ביחד? כאילו ה"יחד" בעצמו הוא סוג של תרופת פלא. אז לי יש רעיון: לחשב מסלול מחדש ביחד. זה יכול להיות מלהיב. כשנציגים של כל המגזרים, העדות, הקהילות, הדתות, הפלגים והקבוצות בעם נפגשים כדי לחשב מסלול מחדש ביחד, קוראים לזה קונגרס. אז אנחנו צריכים קונגרס. אולי נקרא לו הקונגרס הישראלי הראשון, או קונגרס מגילת העצמאות של ישראל, או מה שנרצה. דבר אחד בטוח: כמו שמשתמע מן הציטטה שבראש העמוד הנוכחי, וכמו שאני אומר למאור בני האהוב כשהוא לוקח לנצח בבוקר ללבוש את המכנסיים שלו ואני מאחר לעבודה: זה צריך לקרות עכשיו.

 

נכתב בתאריך
13/1/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו