עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

איתות שיש לקחתו בחשבון
 

איתות שיש לקחתו בחשבון

מאת אבישי גרוסמן, 15/9/2014

 

סרבני 8200 הם אנשים רגישים, המאותתים במעשיהם על הסכנות האורבות לנו מן הכיבוש המתמשך

 

לעיתים דגל שחור מתנוסס על המעשים שאנחנו נאלצים לעשות. לעיתים אנחנו לא מבחינים בצבע הדגל, או מתעלמים ממנו וממשיכים את חיינו כרגיל. רק לעיתים נדירות אנחנו מתריעים על קיומו ובמסגרת צבאית גם מסרבים למלא את המתבקש מהפקודה הנתפסת בעינינו כבלתי חוקית בעליל.

 

יציאה מול דעת קובעי המדיניות בארגון, כול ארגון, ובמיוחד בצבא היא מעשה הגורר אחריו תוצאות קשות לפרט המביע את דעותיו נגד המדיניות המקובלת על הדרגים הניהוליים, כולל מפקדים בצבא. לעתים התשלום הוא פיטורים, נידוי, אבדן חברים, מניעת קידום וכיוצא באלה. ממסד, כול ממסד, לא אוהב בדרך כלל אנשים המערערים על דרך ניהולו ועל הקודים המוסריים עליהם הוא מבסס את מדיניותו. "שתיקת הכבשים" וקבלת הנהלים הקיימים בארגון כרצויים היא התנהגות הזוכה לעידוד על ידי מעצבי המדיניות בארגון ויותר מכול במסגרת הצבאית. דרוש אומץ לב ונכונות לוותר על תחושת החמימות האופפת את כול אלה המקפידים לומר הן אוטומטי לכול דבריהם של מנהליהם או מפקדיהם.

 

אלא שהניסיון מוכיח שלעיתים קרובות האנשים המעיזים לערער בגלוי על מדיניות מקובלת, כולל הקודים המוסריים המכתיבים אותה, הם אלה המאותתים על הצורך בשינוי. בתחילה הם משלמים את המחיר האישי והחברתי ורק מאוחר יותר האיתות הופך להסכמה המונית המוליכה לתוצאות ברוח דבריהם של המערערים על המקובל. כלל זה נכון כמובן גם לסרבנים הפועלים במסגרת צבאית. הסרבנים הראשונים שבינתיים שילמו כבר מחירים כבדים על היותם ראשונים, ההולכים לפני המחנה.

 

מלחמת וייטנאם לא הייתה מסתיימת ללא הגל הגדול של סירובי פקודה שהציף את ארצות הברית והביא לסיומם של הקרבות. מלחמת לבנון הראשונה לא הייתה מסתיימת ללא גל הסירוב הגדול שחלקו היה גלוי ובוטה וחלקו אפור ולעיתים בלתי ישיר. משטר דמוקרטי חייב להיות מסוגל לכבד את האנשים, כולל חיילים בסדיר ובמילואים המרגישים שאין ביכולתם מבחינה מוסרית למלא את המתבקש מהם כבני אדם, כאזרחים וכמובן גם כחיילים. נאמנות לאמת פנימית, כולל סירוב למלא פקודות הנתפסות על ידי החייל כבלתי מוסריות, הם מעשים ראויים שתועלתם מרובה לחברה בה הם מתרחשים.

 

אינני מכיר איש מבין סרבני היחידה 8200 ואיני מכיר מקרוב את התפקידים אותם הם מתבקשים לבצע. אבל אני מוקיר את אומץ ליבם ואת נכונותם לשלם את המחירים החברתיים והאישיים הנגזרים מעמדתם הפומבית. על פניו אני משוכנע שחיילים אלה הם אנשים אמיצים, רגישים המאותתים במעשיהם על הסכנות האורבות לכולנו כתוצאה מהכיבוש המתמשך של הגדה המערבית. אני מתכוון בעיקר לאטימות לגבי אנשים הנתונים למרות הכובש בעל הכוח, כלומר למרותו של צה"ל. מדובר במחלה שרבים מאתנו יכולים לחלות בה ולעיתים אפילו באופן סופני. לפנינו כבר לקו במחלה זאת עמים אחרים האמורים להוות לגבינו תמרור אזהרה הקורא לנו לעצור לפני שיהיה מאוחר.

 

נכתב בתאריך
15/9/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו