עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ברית המתונים
 

ברית המתונים

מאת אלישע שפירא, 26/8/2014

 

עלינו למנף את הקואליציה שהתגבשה עם מצרים, ירדן, סעודיה והפלג המתון ברשות הפלסטינית כדי לקדם הסדר מדיני

 

ימי המלחמה קשים לחיילים זקנים פעמיים. הם קשים כי איש כבר לא קורא לנו ואנחנו לומדים שוב ושוב שאפשר בלעדינו. הם קשים כי מי כמונו ראה מלחמות ולמד על בשרו עד כמה הן יכולות להיות נוראות. כל שנשאר לנו, לחיילים הזקנים, זה לדבר ולכתוב. לכתוב למרות הספק האם יש מי שיקרא את הדברים מלבדנו, ואם יקראו, ספק אם ירצו לאמץ את "חוכמת הזקנים".

 

מטרות המלחמה

אחת האמירות החוזרות ונשמעות, בדבריהם של רבים מהפרשנים, היא הטענה שלא נקבעו מטרות ברורות וחדות למבצע "צוק איתן". לדעתם, לא הגענו להישגים המצופים ולהכרעה ברורה, היות ולא הוגדרו למבצע מטרות ברורות. בניגוד לטענה הרווחת, אני סבור שלמבצע "צוק איתן" יש מטרה, למרות שהיא לא נאמרה והוצגה באופן ברור וגלוי לציבור. מטרתו למנוע משא ומתן מדיני ולמנוע את הסכנה שיהיה עלינו לשלם מחירים קשים (לרבים) בגינו. נתניהו וממשלתו דחו את כל הניסיונות לקדם משא ומתן עם הרשות הפלסטינאית ועם אבו-מאזן בראשה. הממשלה חזרה ונתלתה בחמאס כדי להימנע מקידום המשא ומתן. חטיפת שלושת הנערים ורציחתם הייתה עילה להגביר את המתח הקיים תמיד מול החמאס, ולגרות אותו לתגובות שהלכו והסלימו. הסגר, המעצרים החוזרים של פעיליו והתגובות ההולכות וגוברות על ירי הרקטות והטילים על ישובינו. ירי שאין מדינה ריבונית שתוכל להשלים אתו. חיילי ומפקדי צה"ל עשו ככל יכולתם כדי להפיק תועלת מרבית מהמבצע עבור תושבי הדרום ועבור עם ישראל. החמאס נכשל בכל כוונותיו ובכל מזימותיו, מלבד העובדה שלאחר קרוב לחודשיים ימים הוא ממשיך לירות. במובן מסוים החמאס היה הפעם "דוד מול גולית", ולאחר ימים רבים של לחימה הוא נשאר על רגליו. מבחינתם זה הישג אדיר. הבעיה שלנו הייתה, מעבר לקורבנות הכואבים שלנו, מחיר ההרס והקורבנות הרבים מבין האזרחים בצד הפלסטינאי. זו המזימה היחידה בה הייתה לחמאס הצלחה ואנחנו צעדנו לתוך המלכודת הידועה מראש. בימים האחרונים רשמנו הישג מסוים בחיסולם שח כמה ממפקדי הזרוע הצבאית של החמאס. מי שפקדו לירות ללא הבחנה על ישובים אזרחיים ומי שגרמו הרס ומוות כה רבים לצד שלהם הם ללא ספק בני מות. אך מעבר לצידוק המוסרי וליצר הנקמה, ספק האם יש תועלת בחיסולים הללו. הפגיעה האישית במפקדים לא עצרה ולא תעצור את הירי, לא בעזה ולא בשום מקום אחר.

 

ברית הקנאים

החמאס הוא ארגון רצחני והתנהלותו המיטה אסון כבד על תושבי רצועת עזה עצמם, אך באותה מידה חשוב להבין כי המציאות בה חיה האוכלוסייה בעזה, היא בלתי אפשרית. אי אפשר לקוות שניתן יהיה להתמיד במציאות זו לאורך זמן מבלי שהלבה הרותחת תתפרץ מדי פעם ותשרוף אותם ואותנו יחד אתם. מי שנרתע מהמחירים שיתלוו לכל הסדר מדיני, קשים ככל שיהיו, אמור לדעת שיהיה עליו לחזור ולשלם את מחירי האלימות, שתתחדש מעת לעת. האלימות שתתפרץ בכל פעם בעוצמה הולכת וגוברת, כל עוד לא נצליח לבסס הסדרים שיאפשרו לשקם את הרצועה ואת כלכלתה. הסדרים שיביאו לכך שגם לתושבי רצועת עזה יהיה מה להפסיד.

 

שאלת השאלות לעתידנו היא מי יוביל את המהלכים לאחר שתיפסק האש. האם ניתן "לברית הקנאים" משני הצדדים לחזק אלה את אלה ולהמשיך להוביל אותנו מסבב אלימות אחד למשנהו? האם נבין אנחנו, כי כל עוד התשובה שלנו לקנאות החשוכה של החמאס הן ההתנחלויות הבלתי מבוקרות, יחד עם הגילויים המצמררים של "תג מחיר", אנחנו נידונים להמשך ההתפרצויות האלימות. אם לא נשכיל להוביל ביחד עם מדינות העולם, בניגוד למדיניותו של החמאס, לפיתוחה ושגשוגה של עזה, ימשיכו ההתפרצויות האלימות. כך עשויים הקיצוניים של שני הצדדים להוביל אותנו להרס ולחורבן, כפי שכבר קרה בהיסטוריה שלנו. מול אלה עלינו לדבוק ב"ברית המתונים". לחזק את הברית בין המתונים בשני הצדדים ולמנף את הקואליציה שהתגבשה עם מצרים, ירדן, סעודיה והפלג המתון ברשות הפלסטינאית.

 

מלכוד 22

בנימין נתניהו נתון במלכוד. אם יוותר על אמירתו בזכות שתי מדינות לשני העמים, יפסיד את הרוב במדינה ולא יוכל לעמוד בראש הקואליציה. אם יקדם הסכם מדיני שיממש את פתרון שתי המדינות, יפסיד את הרוב במפלגתו. היציאה מהמלכוד מחייבת מנהיגות שנתניהו כנראה לא ניחן בה. מנהיגות שתוביל את ממשלת ישראל לוותר על מטרות מבצע "צוק איתן", ולהיכנס למשא ומתן רציני עם הרשות הפלסטינאית ועם אבו-מאזן בראשה. דיונים שעשויים להיות קשים וממושכים, כדי להגיע להסדרים שיהוו תחילתו של פרוזדור שיוביל להסדרים הבאים. הסדרים שמחירם הידוע מראש הוא ויתור על רוב שטחי יהודה ושומרון, שיועברו למדינה הפלסטינאית. ברוח הזמן, בהפוך על הפוך, הייתי אומר שעלינו לחצוב את המנהרה שתעקוף את המכשולים הרבים מכל הצדדים, ותוביל אותנו להסדרים המיוחלים. לחצוב אותה בהתמדה, בנחישות ובחוכמה.

 

מתוך "הזמן הירוק"  

למאמרים של אלישע שפירא
נכתב בתאריך
26/8/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו