עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שר השלום והחלום

שר השלום והחלום

מאת עלי קדם, 4/8/2014

 

מוצע בזה למנות בממשלת ישראל, דווקא בעת הזאת, את "השר לענייני שלום", שישרטט לנו מזרח תיכון חדש. הפעם על באמת

 

בישראל, שר הביטחון הוא למעשה שר המלחמה: הוא אחראי על הצבא, ובין המלחמות הוא עוסק, יחד עם פיקוד צה"ל, בביצור הכוח הלוחם ובהכנתו לקרבות שלבטח יבואו. שר החוץ הנוכחי, שהיה אמור מטבע תפקידו לקרב לבבות, עוסק בעיקר בליבוי האש ובהגבהת הלהבות. לפני מספר שנים נעשה ניסיון למנות "שר לשיתוף פעולה אזורי" אך המשרד לא התמלא בתוכן ולא התרומם.

 

על רקע זה מוגשת בזאת הצעה למנות בממשלת ישראל, דווקא ובמיוחד בעת הזאת, את "השר לענייני שלום". תפקידו של שר זה יהיה להתעלם לחלוטין מן המצב העגום הנוכחי, כאילו לא היה קיים, ולרקום חזון של - לא טעיתם - "מזרח תיכון חדש". באמצעות גיוסם של מיטב המומחים והמוחות בכל תחום, תשורטט במשרד השלום תכנית מרחיקת לכת לשיתוף פעולה בין כל עמי האזור, כולל ובראש ובראשונה עם העם הפלסטיני.

 

אנשי המשרד יחולקו לצוותים. הצוות לשיתוף פעולה רפואי, למשל, יתווה תוכנית לבניית בתי חולים בעזה וביהודה ושומרון, ובהשוואת רמת הרפואה באזורים אלה לרמת הרפואה בישראל. צוות התעשייה, יבדוק אלו השקעות כדאי לעשות על מנת לספק לתושבים שמעבר לגבול מקומות תעסוקה ורמת חיים נאותה. צוות התיירות יצביע על מסלולים לתיירים שיוכלו לשלב ביקור בישראל עם הארצות השכנות. צוות המים יציע פיתוח וחלוקה צודקת של המשאב היקר. צוות התחבורה יתכנן רשת של כבישים ורכבות שיעדיהן תל אביב, עזה, רמאללה, ירושלים, עמאן. אנשי הבנקאות והפיננסים יניחו את היסוד לגיוס כספים ממוסדות באירופה, בארה"ב ובאסיה, שעשויים למצוא עניין בהשקעות באזור המתפתח והצומח. לאלה שיזעקו ובצדק "עניי עירך קודמים" יסבירו יח"צני המשרד, כי השלום כשלעצמו יאפשר השקעות אדירות גם בשיפור תנאי החיים בישראל, ודווקא לשכבות החלשות.

 

המשרד לענייני שלום נחוץ קודם כל לטובת אותם אזרחי ישראל שעדיין לא התייאשו והם מקווים, מייחלים ומאמינים בשלום עם שכנינו. על פי משאלים שונות ותוצאות הבחירות, אזרחים אלה אינם מהווים כיום רוב, אך יחד עם האזרחים הערביים של ישראל הם בהחלט מיעוט לא מבוטל, אולי אפילו קרוב למחצית מהאוכלוסייה. חשוב מאוד לאנשים אלה שבישראל תהיה כתובת שתנסה להציג תמונה אחרת. הם היו רוצים לראות, לצד מאמצי המלחמה ההכרחיים, גם מאמצי שלום מקבילים.

 

שרי ודוברי ישראל, בפרט בשנים שהממשלה תפקדה תחת ניהולו של בנימין נתניהו, נטו מאוד להדגיש את "המקל". תמיד נוכל למצוא בנאומיהם, ובשפע, איומים ואזהרות: נדביר את האויב, נחסל את החמאס, נהרוס את השכונות, נילחם באיסלאמיסטים. לעומת זאת, נדיר ביותר למצוא בדבריהם "גזר". המסר הוא של ניצחון – אבל ללא תקווה, לא לנו ולא לצד השני. דוברי משרד השלום יתבטאו לגמרי אחרת. אשית הם יציינו בכל נאום ושיחה כי אין לנו מלחמה עם העם הפלסטיני, איתו אנו מקווים לשכנות טובה. שנית, הם יפנו לצד השני עם הרבה גזרים. הם יציגו לפני אזרחי עזה ויו"ש (ולעולם כולו!) תמונה אלטרנטיבית אבל אפשרית. ה"גזרים" הם כל מה שהוזכר לעיל: תעשייה, מסחר, דייג, תיירות, מערכת בריאות.

 

נשארה אם כן רק בעיה קטנה אחת: מי ימונה לשר השלום והחלום? יש כמובן מועמד טבעי, שמעון פרס, שהתפנה לאחרונה ממשרתו כנשיא המדינה. זו בלי ספק בחירה אידיאלית, ובכל זאת לא הייתי הולך עליה, ולא בגלל גילו: פרס צפוי מדי, ובנוסף הוא גם עצמאי ויוזמתי מדי, ועלול "לשרוף" את התפקיד בטרם עת. מאידך חשוב שתהיה זו אישיות בעלת משקל, כך שלא יקרה להמלצותיה מה שקרה, למשל, לדו"ח טרכטנברג או להמלצות הוועדה למלחמה בעוני. אם תשאלו אותי, הייתי בוחר דווקא בגנרל, רמטכ"ל או אלוף לשעבר, רצוי דובר ערבית. דווקא הם, אנשי הצבא, ראויים להוביל למענינו את חלום השלום. לדוגמא, עולים בדעתי שני אקס - קיבוצניקים - עמוס ידלין (בן חצרים) ועמי איילון (בן מעגן). יש מתנדבים?

 

יולי 2014

 

למאמרים של עלי קדם
מחבר
נכתב בתאריך
4/8/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו