עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (54) - הזמנה פתוחה לנשיא הנבחר
 

לאן מכאן (54) - הזמנה פתוחה לנשיא הנבחר

מאת חן יחזקאלי, 16/6/2014

 

 

לא תמיד כיף לשחק עם מאור, בני האהוב. הוא נוהג לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק כל אימת שהוא רואה כי הוא מפסיד. ניסיתי להסביר לו שככה לא כיף לשחק איתו, שככה הוא מבטל את עצם הרעיון של המשחק. לא עזר.

 

נוהג זה רווח, להוותנו, בפוליטיקה הישראלית. יש לו אפילו שם. קוראים לו, שיטת ההסדרים. יש הסדרים שעוקפים חוקים, כמו ההסדרים שנועדו להפלות קבוצות אוכלוסייה. יש הסדרים שבאים למלא חלל בחוק שהוכנסו שם בכוונה כדי להשאיר את ההחלטה בידי הפקיד האחראי, כמו במה שנוגע למדיניות הקרקע ולמדיניות ההתאזרחות. יש הסדרים שמקבלים תוקף של חוק, כמו בחוק ההסדרים. יש אפילו הסדרים שמקבלים תוקף של חוקי יסוד, כמו הסדרי ה"סטאטוס קוו". ויש הסדרים שאיני יודע איך לסווג, כמו ההסדרים הנוגעים למעמדם של יהודה ושומרון בישראל. כתוצאה מכך אין איש יודע מה מעמדם של יהודה ושומרון בישראל: האם הם חלק מן המדינה? האם החוק הישראלי בכלל תקף שם? התשובה על כל השאלות הללו אינה כן ואינה לא.

 

כמו עם בני מאור, שיטת ההסדרים מוציאה את כל הכיף מן הפוליטיקה, ומבטלת את עצם הרעיון של המשטר הדמוקרטי. כולם יודעים כי אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הוא עקרון שלטון החוק, או עקרון השוויון בפני החוק, שזה אותו הדבר, כמובן. שיטת ההסדרים מרוקנת עיקרון זה מתוקף. כתוצאה מכך, אין בישראל שלטון החוק אלא שלטון ההסדרים. אני שואל חברים מדוע אנחנו מוכנים לחיות עם זה. הם משיבים, כי אנחנו מרוויחים מזה. ה"יהודים" מקבלים העדפה באינספור עניינים, כולל למקומות עבודה בשירות המדינה, אפשרות להקים יישובים הנתמכים על ידי המדינה שבהם אין מקבלים לא יהודים ועוד; המוסלמים (לא כולל הבדואים) מקבלים פטור משירות צבאי; ה"דתיים הלאומיים" מקבלים הטבות מיוחדות על מנת להקים יישובים מחוץ לגבולות התחולה של החוק הישראלי; ה"חרדים" מקבלים הקצבות ופטור משירות צבאי אף הם; החקלאים היהודים מקבלים תנאי רכישת קרקע, החזקתה, הפשרתה והשבחתה, שהחקלאים הלא יהודים אינם מקבלים; כל הקבוצות הדתיות מקבלות תמיכה ממשלתית בבתי הספר הבדלניים שלהן.

 

 אפילו אנחנו הקיבוצניקים, שחרתנו "שוויון" על דגלנו, "נהנים" מאפליה לטובה לעומת שכנינו הכפריים שאינם יהודים בכל מה שקשור לקרקע, מה שמתאפשר על ידי ההסדר הקובע כי לקרן הקיימת לישראל, הדוגלת באפליה דתית בענייני קרקעות, תהיה שליטה ברשות מקרקעי ישראל שהחוק אוסר עליה להפלות מבחינה דתית. אני מודה שאני מתבייש. ואנו - כולנו - מצדיקים כל זאת בטענה שזוהי מדינת היהודים. כל הדורות הפלו נגדנו בכל המדינות, עד שסוף כל סוף הקמנו לנו מדינה על מנת שנוכל להפלות נגד אחרים. ואנו חושבים שאנחנו מרוויחים מזה.

 

גם מאור, אני משער, חושב שהוא מרוויח מזה. שאלתי את הגננת שלו מה עושים עם זה. השיבה: אין מה לעשות. אמרתי, זו התנהגות אינפנטילית. אמרה, בשביל גיל חמש וחצי זה נורמלי. שאלתי, באיזה גיל להתחיל לדאוג? צחקה. האמת, עם מאור אני לא דואג. עם ישראל כן. אך אולי עתה יש לנו תקווה חדשה בדמותו של הנשיא הנבחר, תלמידו של זאב ז'בוטינסקי, שקרא לשוויון אזרחי מלא:

 

 לו היה לנו רוב יהודי בארץ, היינו קודם כל יוצרים פה מצב של שוויון זכויות גמור, מוחלט ומושלם, בלי שום יוצא מן הכלל: יהודי או ערבי או ארמני או גרמני, אין הבדל בפני החוק... לא רק לאזרחים בתור יחידים היינו נותנים שוויון זכויות גמור, אלא גם לשפות... ("ארצו של ישראל", עקרונות מנחים לבעיות השעה, עמ' 75. מתוך האתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה)

 

ראובן (רובי) ריבלין, נשיאנו הנבחר: אני מזמין אותך להזמין אותי ואת כל מי שאכפת לו, לטכס עצה יחדיו, כיצד לעשות שדברים אלה של מורך יקומו ויהיו.

 

למאמרים של חן יחזקאלי
נכתב בתאריך
16/6/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו