עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הקיבוץ בין צדק לדין
 

הקיבוץ בין צדק לדין

מאת אלישע שפירא, 23/4/2014

 

ככל שמתמעטות ההסכמות ומשתנים הערכים, הולכים ומאבדים הקיבוצים את יכולתם לנהל את חייהם ללא הזדקקות לבתי המשפט. כמה הרהורים מושגיים

 

הקיבוץ התאפיין רוב שנותיו ביכולתו לנהל חיים משותפים ללא הזדקקות (כמעט) לבתי הדין של המדינה. יכולת זו נבעה מהאחריות המשותפת וההדדית של חבריו זה לזה, ומהיכולת להגיע להסכמות ערכיות מרחיקות לכת. הסכמות אלה אפשרו לקיים חיים משותפים, תוך חתירה לצדק על בסיס הערכים המשותפים. אין משמעות הדבר שלא היו לקיבוץ חולשות, שלא התקיימו בו מאבקים ושלא היו מקרים בהם נגרם עוול לחלק מחבריו. אין בנמצא חברה אנושית שלא נוצרים בה מתחים ומאבקים, שאינה מייצרת לפעמים גם עוולות, ביודעין או שלא ביודעין. ולמרות זאת, הצליחו הקיבוצים לנהל את עצמם על בסיס רחב של הסכמות. אך ככל שמתמעטות ההסכמות ומשתנים ומתבזרים הערכים, הולכים ומאבדים הקיבוצים את יכולתם לנהל את חייהם ללא הזדקקות הולכת וגוברת לדין ולבתי המשפט. העובדות גלויות וידועות, אך מכאן ועד להבנת הסיבות והתהליכם המעבר אינו מובן מאליו. רשימה זו מנסה לגעת במשמעות המושגים "צדק" ו"דין" ובמה שביניהם.

 

החוק רצון החזקים

 

זכור לי דיאלוג ממחזה ידוע, כאשר עורך דין צעיר ורומנטיקן מתפעל מהאפשרות שמזמן לו המקצוע לעשות צדק. משיב לו השופט הזקן ומצנן אותו באמירה מפוכחת, שיש בה קורטוב של ציניות: "לא, ידידי הצעיר, אנחנו איננו עושים צדק, אנחנו מיישמים את החוק". על כך אמר מרצה מוערך בחוג לפילוסופיה: "החוק הוא רצונם של החזקים". והוא הוסיף ופירש: "החזקים הם מי שביכולתם, לקבוע את החוק - בין שאלה השליטים בכוח הזרוע, האצילים והמלכים בעולם הישן, ובין שהם בעלי הממון, או מי שבכוחם לגייס את הרוב במדינה הדמוקרטית". סוף ציטוט. "החוק והדין (מכלול החוקים והצווים התקפים) אינם זהים ל"צדק". כולנו מכירים דוגמאות למכביר לחוקים שאינם צודקים לדעת רבים. ביניהם חוקי הגזע שהיו מקובלים במדינות רבות והם עדיין מקובלים באחדות. כך גם אפליית הנשים על פי החוק, או הנוהג, במדינות אחדות, וכך גם רבים מחוקי הממון והרכוש בחברות הקפיטליסטיות. חוקים שבמקרים רבים תפקידם הוא שמירה והנצחת העיוותים של השיטה. חוק ומשפט הם הכרח כדי לקיים שלטון וסדר בחברה האנושית, אך כאמור, אין הם זהים לעשיית צדק. הצדק עניינו מה שראוי, והוא נובע מהשקפת עולמם וערכיהם של בני האדם. החוק נקבע בדמוקרטיות על ידי הרוב בבית המחוקקים והוא אחד, כל עוד לא השתנה הרוב וכל עוד הוא לא שונה על ידי אותו בית מחוקקים. מושג הצדק הוא חמקמק ופלורליסטי מטבעו.

 

ערכים אישיים - צדק חברתי

 

לאורך שנות התרבות האנושית נעשו מאמצים מעניינים ליצור קנה מידה אחיד למידת הצדק. תורת ישראל אומרת: "ואהבת לרעך כמוך". ומפרש הלל הזקן, כאשר נתבקש ללמד את התורה כולה על רגל אחת: "אל תעשה לחברך את השנוא עליך". הפילוסוף עמנואל קנט ניסה לנסח את "האימפרטיב הקטגורי" (הציווי המוחלט) של ההתנהגות המוסרית, ואמר בערך כך: "עשה רק את מה שבעשותך אותו תסכים שיהיה לחוק כללי". היו ניסיונות נוספים אך צריך להודות על האמת שהניסיונות הללו לא זכו להצלחה מרובה. כך או כך, המשותף לכל הניסיונות הללו שהם אמורים לתת בידנו, בני האדם, את הכלים, כדי שנוכל לבחור ולהחליט מה נכון וראוי. הכל מתוך ההנחה כי האדם, כל אדם, אחראי לשיפוטו המוסרי ולבחירותיו, כפי שנובע מערכיו. התוצאה המעשית של הפלורליזם הזה היא ההיסטוריה האנושית רצופת המאבקים, חלקם אלימים, בין בעלי ערכים שונים. הפלורליזם הערכי מאפיין עוד יותר את החברות הפתוחות של היום. כך קורה שבכל אחת מהמדינות הדמוקרטיות פועלות זו לצד זו קבוצות המחזיקות בערכים ובהשקפות עולם שונות ולעיתים מנוגדות. אמרנו "קבוצות" (מפלגות, עמותות וכו') למרות שהערכים הם תמיד אישיים. המציאות בה כל אחד מאיתנו חופשי לבחור ולפעול על פי ערכיו והשקפת עולמו, אינה עומדת בסתירה למימד החברתי המשותף, משתי סיבות בעיקר:

האחת - התהליכים בהם מתגבשים ערכינו, ככל שהם חמקמקים וסמויים מהעין, מתרחשים תמיד בהקשר חברתי ותוך זיקה לחברה. לזה אנו קוראים "חינוך", במובנו הרחב.  

השנייה - השאלות שהערכים והמוסר מתייחסים אליהן, עוסקות ביחסים שבין בני האדם בחברה.

 

מכך שאין ניגוד בין היותם של הערכים אישיים ותוקפם נובע מבחירתו של כל אחד מאיתנו בנפרד, לבין היותם "מוצר החברתי", המאפשר חיים המשותפים בחברה.

***

כאן נסגר המעגל בתובנה הנובעת מהדיון הקצר שערכנו, תובנה הידועה לנו גם מתוך הניסיון הבלתי אמצעי והתצפית הישירה אל המציאות: "ככל שחברה (כלשהי) מאבדת את בסיס ההסכמות שלה, היא הולכת ומאבדת את יכולתה לנהל את עצמה והיא נזקקת יותר ויותר לבתי המשפט, לחוק ולאמצעי אכיפה חיצוניים.

   

למאמרים של אלישע שפירא
נכתב בתאריך
23/4/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו