עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים

אדום מבפנים / גלויה מתחתית העולם (2)

מאת עזרא דלומי, 8/4/2014

 

רותי. בייבי סיטינג לבתים וגם לאווזים

מכאן ממריאים המטוסים המחפשים את המטוס המלזי האבוד. בלי תיאוריית קונספירציה קשה להסביר איך נעלם מטוס בעולם שבו המפות של גוגל מספקות צילומים המאפשרים לראות בחדות בתים, אנשים וחפצים זעירים

 

משדה תעופה לא רחוק ממקום הימצאי בפרת' ממריאים ונוחתים המטוסים הממשיכים לחפש נואשות שרידים שחושבים שאולי הם שייכים למטוס המלזי האבוד, שנמצאו כ-2500 ק"מ מכאן. אלא שלפני כמה ימים איתר לוויין (סיני?) חפצים צפים במקום רחוק יותר ממקום החיפושים שעליו כבר נאמר שהוא רחוק יותר מטווח הטיסה שאליו יכול היה המטוס להגיע, מה שהעלה השערה שאולי הוא "טס מהר יותר" מכפי שהמומחים העריכו.

 

הימשכות החיפושים ללא תוצאות וחוסר היכולת לפצח את החידה הופכים כל בקבוק פלסטי שצף על המים, לאביזר של המטוס ומרימים לאוויר תיאוריות קונספירציה דימיוניות בהרבה מאלה שמסתובבות בארץ סביב נושאים אחרים. בלי תיאוריית קונספירציה קשה להסביר איך נעלם מטוס בעולם שבו המפות של גוגל והלווינים המקיפים אותנו מספקים צילומים ברזולוציות המאפשרות לראות בחדות בתים, אנשים וחפצים. הקונספירציה מתחילה במקום שבו השכל לא יכול להסביר. כשהוא ניצב מול מציאות לא מציאותית. זה גם מה שמייצר את הטענה שהממשלה המלזית יודעת מה קרה, אך מסתירה את העובדות מהציבור.

 

ערב הטיסה למלבורן, מקום הכינוס, נפגשנו, ריימונד שירלי (מארחיי) עם אלן, חבר נוסף בקבוצה שחי בפרת'. אלן הוא טייס מסוקים שמשנע עובדים של חברות לקידוחי נפט וגז לאתרי הקידוח - טיסות של כמה שעות לכל כיוון. מאחר ועבודתו מאלצת אותו להיות מרותק למקום הקידוח, הוא עובד כמו טבח בצה"ל. שבועיים בבית, שבועייים בחוץ. ביום פגישתנו הוא חזר מטיסה. לאלן שיוך משפחתי מעניין: אחות שהתחרדה ומגדלת 11 ילדים בישראל ואח שגילה את הנצרות. אלן נמצא בתווך. הוא שמע השערה לגבי גורל המטוס המלזי, לפיה המטוס נשא נשק אסור שמישהו לא רצה שיגיע ליעדו והיטה את המטוס ממסלולו. מי יודע, אולי ילדי תימן היו בטיסה הזאת.

***

במלבורן מקבלות את פני טימי ורותי. טימי, פעם חניכה, אחר כך חברה וכיום - לאחר שעברה את מסלול הודו ויתר חיפושים - היא אושיה בקהילת חב"ד המקומית. היא מנהלת את המקווה של קהילת חב"ד בעיר וגם מהווה תקווה כמעט אחרונה לישראלים שהסתבכו בטפשותם ביבוא סמים או חומרים אסורים לאוסטרליה, נכלאו בצו היחס הקשוח שיש כאן לנושא, ומבקשים שתחלצם. היא מגייסת ערבויות ויש לה הצלחות בכך. בביתה שבו ייפתח הכינוס בקבלת שבת מסורתית (אבל לייט) ניבטת תמונתו של הרבי מליובביץ' מכל קיר.

 

גם לרותי יש סיפור מענייין. זה כמה שנים שהיא ובן זוגה משמשים מה שנקרא כאן "House Sitting", כלומר חיים בבתים שדייריהם יצאו מהם לזמן ממושך - לטיול או עסקים - והשאירו מאחריהם בית עם גינה או עם חיות מחמד שהם רוצים שמישהו יטפל בהם. את הבית שלהם בסידני הם מכרו והם נעים בקרוואן על פני היבשת וגם מחוצה לה, למשל בטזמניה או ניו-זילנד או אפילו בארה"ב. יש להם אתר אינטרנט, הלקוחות מזמינים אותם זמן רב מראש והם מגיעים, לעתים לאחר נסיעה של שבוע ויותר, כי המרחקים כאן עצומים ומחזיקים את הבית.

 

האזור שאני נמצא בו במלבורן חב"די לחלוטין. הרבה מוסדות - לבנים, לבנות, בתי כנסת, ישיבות - בלוק תחום בין ארבעה רחובות, כולו שלהם. המוסדות האלה מוגנים באבטחה ומצלמות, כמו אזור צבאי.

 

בערב שבת שמעתי נגינה של שיר ישראלי חסידי כלשהו מאחד הבניינים הללו. לשמוע שירים מהבית בחו"ל זה אחרת, יותר נוגע. התקרבתי כדי לשמוע, השתהיתי קמעא ליד השער ומיד זנקה מתוך הבודקה קצינת ביטחון חמורת סבר ושאלה: אפשר לדעת מה אדוני עושה כאן? אולי היתה זאת החזות המזרח תיכונית שהחשידה אותי. אחר כך, עם כניסת השבת התחילה הריצה בשחור לבתי הכנסת, שהזכירה את ההתרוצצות בשכונות הדתיות של ירושלים אל תחילת התפילה. לרגע חשתי סמוך לבית.

 

עוד מעט קבלת שבת שתפתח את הכנס והחברים מתחילים להגיע טיפין טיפין מרחבי היבשת. חיבוקים, צחוקים ועוד הרבה יותר. צריך לדחוס 40 שנה לתוך סוף שבוע אחד.

נכתב בתאריך
8/4/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו