עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הצעה למדיניות קרקעות עבור התנועה הקיבוצית

הצעה למדיניות קרקעות עבור התנועה הקיבוצית

מוגש על ידי צוות הקרקעות של המטה השיתופי *


אלישע שפירא ודובי הלמן 16.3.2014


 

הקיבוץ - ייחוד ויעוד

למרות מצבם של הקיבוצים והתרחקות חלק מחבריהם מההסכמות שהיו בבסיס קיומם, בידנו לחזור ולעדכן את ייחודנו ואת יעודנו. הקיבוץ קם והתהווה בארץ ישראל מתוך התהליך הציוני והוא היה שותף משמעותי בעיצוב הציונות הסוציאליסטית. הקיבוצים היו והינם תנועה ליישובה של הארץ והמדינה, והם דרך חיים לאדם ולחברה. הקיבוצים וההתיישבות החקלאית בכללה נועדו להבטיח אחיזה לדורי דורות באדמות הארץ ולכן הם פרושים על פני כל מרחב המדינה. הקיבוצים קיימו ומקיימים גם היום ריבונות אנושית – חברתית, בדרך של איחוד המשק והחברה, ההון והעבודה, יצירת מקורות לקיום ואחריות משותפת להקצאתם, בעלות משותפת וערבות הדדית, טיפוח תרבות יהודית וחינוך חופשי ודמוקרטי.

 

זכותם וחובתם של הקיבוצים ושל התנועה להיות המשמורת לאדמות הלאום שבאחזקתם ולבסס את הריבונות היהודית בארץ ישראל, תוך כיבוד זכויותיהם האזרחיות של המיעוטים החיים איתנו. השליחות הלאומית, החברתית והאנושית של הקיבוצים היא המגדירה את ייחודם ויעודם. הבחירה מחדש בייחוד וביעוד של הקיבוץ תמקם את חברי הקיבוצים, הקיבוצים והתנועה, במרכז ההגשמה של יעדי מדינת ישראל, הגם שמרבית אזרחיה וממשלותיה (בעשורים האחרונים) לא מגבים ולא מאמינים בדרכי הגשמה אלו. מציאות זו נובעת במידה רבה מהעובדה שרבים בעם, במדינה וגם בקיבוצים, שוגים במחשבה (או באשליה) שהתהליך הציוני והחברתי השיג והגשים את יעדיו עם הקמת מדינת ישראל.

 

הכלים לחיזוק ההתיישבות השיתופית והקיבוצים

האבות המייסדים ייצרו בכישרון ובתעוזה רבה כלים שאפשרו להקים ולקיים את ההתיישבות השיתופית בפרישה כה רחבה, ואפשרו לה למלא את שליחותה הלאומית והחברתית. כלים אלו סייעו לישובים השיתופיים ולקיבוצים להיות קהילות מתקדמות, המהוות כר להתפתחות ולצמיחה אישית וחברתית. חלק מהכלים התיישנו, חדלו למלא את תפקידם והתנוונו במהלך השנים. אחרים ממשיכים להוות תנאי מסייע לקיומה של ההתיישבות השיתופית, היום ובעתיד. בין הכלים החיוניים אפשר למנות את:

  • חוזקה של ה"אגודה השיתופית".
  • הבעלות המשותפת בנכסים היצרניים, התשתיות והשיכון.
  • שיטת הנחלות והמשבצת הקרקעית הכוללת את השדה, המשק, מבני הציבור והמגורים.
  • שוויון מרבי בזכויות ובהזדמנויות בין החברים וניהול דמוקרטי ומשתף.
  • היותם של הישובים השיתופיים חלק מהמעגלים התומכים של הקואופרציה ותנועת העבודה.  

 

המאבק לשמירת הקרקעות   

צריך לציין כי למרות הקשיים הבירוקראטיים, הקשיחות ואי ההבנה המאפיינת במקרים רבים את הפקידות והשלטון, איש אינו מאיים על קרקעות הקיבוצים ועד היום לא נגרע אף דונם מהקרקעות המוסדרות של הקיבוצים (להוציא הפקעות לצרכי ציבור כמקובל בכל מדינה מפותחת). העימות הקשה שבו נתונים חלק מהקיבוצים מול רשות מקרקעי ישראל, מתמקד בתהליכי השיוך ובעלויותיהם (דמי ההיוון). הנהגת התנועה ורבים אחרים יודעים ומבינים כי שיוך הזכויות בקרקע ושיוך הדירות לחברים אינם עולים בקנה אחד עם קיומם ארוך הטווח של הקיבוצים. כדי להבטיח את אחיזת הקיבוצים בקרקע וכדי להבטיח את קיומם לזמן ארוך ולאפשר להם למלא את שליחותם הלאומית והחברתית, יש לדבוק במדיניות קרקעית שעיקריה הם:  

  • חתימה על חוזי חכירה לדורות ושמירת האגודות השיתופיות כבעלות הזכויות בכל קרקעות הקיבוץ.
  • הימנעות מכל צורה של שיוך הקרקעות והדירות לחברים ויצירת מנגנונים חלופיים (כספיים) להורשה.


דברי הסבר:

ההורשה תתבצע בין השאר על ידי הרחבת ייעודי מענק העזיבה, חלקו או כולו, הקמת קרנות ייעודיות על בסיס הרכוש המשותף ופירותיו וכו'.. הכסף שיעמיד החבר למימון הדירה ינוהל כהלוואה לאגודה שהיא בעלת הנכס והוא יוחזר לחבר/ים, בחישוב הפחת, כאשר יפנו את דירתם ויחזירו אותה לשימושי הקיבוץ.. 

  • שמירה על אחדותה של המשבצת הקרקעית והימנעות מחלוקתה על פי השימושים השונים בה.
  • עיבוד ושימוש חקלאי בכל האדמות המתאימות לעיבוד ולמרעה, במשבצת הקרקעית של הישוב ובסביבתו.
  • הגמשת הנהלים (ע"י הרגולטורים) והרחבת האפשרויות לפיתוח פעילות כלכלית מגוונת, הכוללת: משק חקלאי, תעשייה, יזמויות, שירותים ומסחר, בבעלות הקיבוצים ובשותפויות גורמים שמחוץ לקיבוץ.
  • הימנעות מכל צורה של מסחר ישיר או עקיף בקרקעות.  

 

לקיבוצים שיחליטו בניגוד להמלצת התנועה לשייך את הדירות לחבריהם, תבהיר הנהגת התנועה את משמעות החלטתם ואת העובדה ששיוך הדירות הוא קו פרשת המים שלאחריו משתנה הקיבוץ באופן שספק האם ניתן יהיה להמשיך ולקיימו. אם אותם קיבוצים לא ישנו את החלטתם, תסייע להם התנועה במו"מ עם מוסדות המדינה.

 


נכתב בתאריך
17/3/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו