עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חבר, אותך לחברת הגבייה!

חבר, אותך לחברת הגבייה!

מאת אבישי גרוסמן, 30/1/2014

 

האם השימוש בחברת גבייה חיצונית, הוא הלהיט החדש של מנהלי הקיבוץ המעמדי? שני סיפורים ולקח בצידם

 

סיפור ראשון: בשנות השישים של המאה הקודמת כיהנתי כמזכיר צעיר בקיבוצי.

בשיחה שקיימתי עם מפקד תחנת המשטרה באזור שלנו, שבה פרשתי בפניו את בקשתנו לסיוע של המשטרה בנושאים שונים של הפרת חוק במסגרת הקיבוצית, אמר לי מפקד התחנה: בחקירת המשטרה אנחנו יכולים לתפוס כול אחד, כולל אותך למרות שאתה מזכיר הקיבוץ. אצלנו אין מיוחסים. כולם שווים בפני החוק".

 

סיפור שני: לפני שבועות ספורים התפרסמה בעיתונות הקיבוצית ידיעה שקיבוץ מסוים ששינה לפני שנים אחדות את אורחות חייו, שוקל להזמין לחצרו חברת גביה חיצונית כדי שתסייע בידי הנהלתו לגבות כספים מחברים שאינם משלמים את המגיע מהם לקופת הקיבוץ.

 

והרי לנו חומר למחשבה: בקיבוצים ששינו את אורחות חייהם התהליכים הדמוקרטיים הולכים ומשתבשים. פחות ופחות מקפידים על תהליכי רוטציה במילוי תפקידים מרכזיים במשק ובחברה הקיבוצית, כך שלעיתים קרובות חברים מסוימים משמשים בתפקידי הנהלה במשך שנים לא מעטות.

 

תפקידים אלה מטילים על הנושאים בהם אחריות רבה ובצידם לא מעט טובות הנאה הנובעות מתפקידם כמו משכורות גבוהות ויכולת לסייע לחבריהם התומכים בהם ובעמדותיהם בנושאים שונים. מכאן שרצונם להמשיך ולהישאר בתפקידם הוא מובן והגיוני. במשך השנים הם צוברים לעצמם תחושת כוח ותודעת שליטה בחבריהם לקיבוץ שאינם נושאים בתפקידים בכירים.

 

וכידוע, תחושת כוח לאורך תקופה ארוכה יכולה לפגוע ברגישות האנושית של בעל השררה. מה עוד שצודקים האומרים שאדם קרוב קודם כול אל עצמו, עובדה שמעוורת לעיתים קרובות את עיניו לסבלו וצרכיו של האחר. בעיקר חשופים לסכנה זאת בעלי ההשפעה והכוח. כתוצאה משני תהליכים אלה המתחברים האחד למשנהו, רגישותם של השולטים אל אלה הנשלטים על ידם הולכת ופוחתת. ומכאן לא רחוקה הדרך למציאות בה מה שמותר לחזק שבדרך כלל נמנה על עשירי הקיבוץ אסור לחלש והעני התלוי ברצונו הטוב של החזק.

 

מסקנה: אם וכאשר תופעל בקיבוצים חברת גבית חובות חיצונית, או כול חברה אחרת הפועלת על פי עקרונות פעולה דומים כפי שמקובל בחברה העוטפת אותנו, איש מאתנו לא יהיה מופתע אם גורמי החוק לא יהססו לטפל בכול אחד מחברי הקיבוץ באופן שוויוני, כלומר יינתן טיפול זהה לכול אחד מחברי הקיבוץ שנוגע ואולי גם נגוע בעשיית מעשים שאינם תואמים את המותר והאסור מבחינת החוק היבש או החלטות הקיבוץ שהפכו מחייבות מתוקף אישור הקלפי בו הצביעו כול חברי הקיבוץ שרצו בכך.

 

ניתן להניח שאם וכאשר יחליטו גורמי אכיפת החוק להתערב בנעשה בחצרו של קיבוץ בשיטות אותן הם מפעילים בכול ישוב אחר בארץ, אזי נהיה כולנו שוב שווים על פי הכללים הנהוגים בחברה בה אנו חיים. אלא שעכשיו מדובר בחברת "הכמו כולם" ההולכת והופכת למשוללת ייחוד חברתי מובהק. ואולי על דרך האבסורד "חזרנו אל בורות המים" בהם דין אחד לכולם, כפי ששוררה המשוררת אלא שהפעם לא מבחירה אישית אלא באמצעות כפייה שלטונית.

למאמרים של אבישי גרוסמן
נכתב בתאריך
30/1/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו