עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (44) - לשאת את העלבון
 

לאן מכאן (44) - לשאת את העלבון

מאת חן יחזקאלי, 22/1/2014

 

 

מי שנושא עלבון של אחרים יכול לפרוק אותו בכל רגע, אך מי שנושא את עלבונו שלו, אבוד

 

לאחרונה מתרגם מאור בני האהוב כל מפח רוח או עגמת נפש לעלבון. כשאני מכבה לו את הטלוויזיה כי הגיעה שעת לילה טוב, הוא אומר, אתה העלבת אותי. כשסיוון, אמו, מרימה עליו את קולה לאחר שהתעלם ממנה שלוש פעמים, הוא בוכה ואומר, את העלבת אותי.

 

משימה קשה לי, ללמד אותך בני מה שרוב המבוגרים אינם יודעים: ההבדל בין אכזבה, צער, ואפילו הרגשת אובדן, מצד אחד, לבין עלבון, מצד שני. וגם זאת: שמכך שאתה נעלב אין זה אומר שהעליבו אותך, ממש כשם שמכך שאינך נעלב אין זה אומר שלא העליבו אותך. האדם חופשי להיעלב או לא בין אם מעליבים אותו בין אם לאו. יש פעמים שמעליבים אותנו ואנו איננו נעלבים כי איננו חשים בכך כלל, ויש פעמים שאנו חשים בכך ובכל זאת בוחרים שלא להיעלב, ולפעמים אנו חושבים שהעליבו אותנו כשלא.

 

מי שקורא לך אידיוט, מאור בני, אינו מעליב אותך. אך מי שמתנהג אתך כאילו אתה אידיוט מעליב אותך ועוד איך, במיוחד אם בתוך כך הוא אומר לך שאתה חכם. גם מי שמתנהג אתך כאילו הוא אינפנטיל, בטון מתוק, ומעמיד פנים כאילו הוא מתלהב מכל מה שאתה אומר, גם הוא מעליב אותך. "שמלת השבת של חנהל'ה" זה סיפור מעליב, וכמוהו כל סיפור שמצייר את העולם כמקום צודק, והוא גרוע ממעליב, כי הוא כאילו אומר לך שהדרך היחידה שבה תעשה טוב ותגלה נדיבות היא אם תאמין בהבטחות שקריות. בוב ספוג הוא גרוטסקי, אבל הוא לא מעליב, אבל התכניות האחרות שאתה אוהב - נווה עצלנות, תותית, יובל המבולבל, בננות בפיג'מות וכולי - כל אלה הן תכניות מעליבות, כי הן מספרות לך שתמיד יהיה סוף טוב אם רק תהיה כמו שהן אומרות לך להיות, ושלכל הבעיות יש פתרונות טובים, ושסוף הטוב תמיד לנצח.

 

בהמשך, כשתתחיל ללכת לבית הספר, יהיו לך מורים שיגידו לך שאם תהיה ילד טוב אז יהיה לך טוב, ושאם תלמד מה שהם אומרים לך מתי שהם אומרים לך ואיך שהם אומרים לך, אז תצליח ויהיה לך טוב; והם גם יתנו לך להבין - על פי רוב בלי להגיד מפורשות - שאתה שונא ללמוד ושלכן צריך להכריח אותך; שאתה אינך מסוגל לשתף פעולה עם מיטיביך, ועל כן צריך לעשות לך מניפולציות; שאתה טיפש מטופש, ולכן צריך להסביר לך גם דברים שאתה חושב שאתה מבין, ולדחוף אותך קדימה גם כשאתה ממילא רוצה ללכת קדימה, ולסגור לך אופציות כדי שלא תהיה לך בחירה, כי בחירה מבלבלת אותך, וכי אם תהיה לך בחירה אז בטוח תבחר לא נכון. ותמיד ההסברים שהם ייתנו לך להתנהגות המעליבה שלהם הם הכי מעליבים, כי הם תמיד יגידו לך שזה לטובתך, ואין העלבה גדולה כמו זו, שמעליבים אותך לטובתך.

 

וזה לא משפר את המצב אם הם באמת מאמינים שזה אכן לטובתך, ואם הם לא יודעים שהם מעליבים אותך, ובכלל, הם נגד להעליב. כי זה שמישהו לא יודע משהו זה לא אומר שהמשהו הזה איננו אמת. הפילוסוף האנגלי ברטרנד ראסל אמר פעם שג'נטלמן זה אחד שכאשר הוא מעליב הוא יודע את זה. וזה נשמע בדיחה, אבל זה לא, כי הוא הוריד את הרף הכי נמוך שאפשר, ורוב האנשים ששמים את הרף גבוה אינם עומדים אפילו בדרישות של הרף הכי נמוך. בוודאי שעדיף שלא להעליב בכלל, אבל אם כבר אתה מעליב כדאי שתדע את זה. וגם עדיף שתדע שמותר לך לאכזב אנשים, ושמותר להם לאכזב אותך, ושאכזבה אינה עלבון, ושמי שבוחר להיעלב גם כשאינך מעליב אותו זו זכותו, וזה לא תפקידך וגם לא זכותך למנוע זאת ממנו.

 

והכי הכי חשוב: בין אם מעליבים אותך לבין אם לאו, לעולם אל תישא את עלבונך. כי מי שנושא עלבון של אחרים יכול לפרוק אותו בכל רגע, אך מי שנושא את עלבונו שלו, אבוד. אני עצמי הייתי אבוד כך, ותשמע לי, זה לא שווה את זה. כי מי שמעליבים אותו מועלב, אבל מי שנושא את עלבונו עלוב.

 

 

 

למאמרים של חן יחזקאלי
נכתב בתאריך
22/1/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו