עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חושבים בצומת

חושבים בצומת

מאת אבישי גרוסמן, 15/1/2014

 

לאן יתגלגל הקיבוץ הדיפרנציאלי? האם לישוב קפיטליסטי רגיל, או לכזה שיש בו תרבות, סולידריות ופערים נמוכים?

 

רוב רובם של הקיבוצים הפכו לקיבוצים דיפרנציאליים. רוב החברים הצביעו על רצונם בשינוי אורחות חייהם בקיבוץ והמציאות הפכה "למתחדשת".

 

עיקרון של שוויון ערך העבודה התחלף בתמחור על פי המקובל בשוק החיצוני והיתר היסטוריה, כפי שנהוג לומר במקומותינו.

 

בצומת בה אנו נמצאים בימים אלה נשאלת השאלה: לאן מכאן? האם להמשך ההפרטה בדרך אל ישוב רגיל המתנהל על פי העקרונות הקפיטליסטים הרגילים בו מתקיימים פערים גדולים בהכנסות בין החברים; מקום בו תחושת סולידריות נחלשת והולכת וערבות הדדית שהופכת יותר ויותר לאנמית ומצומקת; כשהדמוקרטיה שהייתה בעבר לב ליבו של הקיבוץ הופכת לשלטון עורכי הדין המנסחים בשפתם המיוחדת את כיווני ההתפתחות הרצויים של הקיבוץ.

 

ומאידך, אולי הגיע הזמן להגביר את המאבק בתוך הקיבוץ "המתחדש" על שמירת פערים קטנה ככול האפשר בהכנסותיהם של החברים, על חיזוק תחושת הסולידריות באמצעות טיפוח פעילות משותפת ומקומות מפגש ספונטניים בין החברים. ובעיקר שמירה קפדנית על קיומם של המוסדות הדמוקרטיים בהן מתקבלות החלטות הנוגעות לאורחות חייו וקיומו של הקיבוץ,

 

השאלה הניצבת בפני כול אחד מאתנו היא האם נגזר על הקיבוץ שהפך לדיפרנציאלי להפוך במהלך השנים הבאות לישוב המתנהל על פי עקרונות ההפעלה של התפיסה הקפיטליסטית הרגילה. אם כן, אזי מה שיישאר מהקיבוץ הוא רק השלט המציין את שמו ואת מה שהיה בעברו.

 

נשאלת השאלה האם עתידנו המשותף כבר גזור וחתום?

 

הגענו לצומת הכרעות והשאלה הגדולה היא לאן פונים מכאן? לאינרציה המתנהלת לאיטה או לנכונות להיאבק על עתידנו על פי רצוננו המשותף.

 

והתשובה לשאלות אלה מתבקשת מכול אחד מאתנו.

 

למאמרים של אבישי גרוסמן
נכתב בתאריך
15/1/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו