עוזי שלום - במשך תקופה ארוכה נהגת לברר עם חבריך-מכריך שבמעגן מיכאל בנוגע למחלוקת שביני לבין הנהלת 'פלסאון' , ומכיוון שמכריך אלו נמנים על שכבת המנהלים מאליו גם קיבלת מידע חד-צדדי.עכשיו הנך חוזר ומקבל מאותם(!)מכרים מידע בנוגע למה שקורה אצלנו כעת בתחום השינוי באורחות החיים,וכמובן שאתה מקבל שוב מידע חד-צדדי - ועל כן אנסה להציג לך להלן תמונה יותר מאוזנת . אבל חשוב להקדים ולהעיר כאן שיש הבדל מהותי מאד בין התייחסות של ציבור , באשר הוא , למקרה אישי של איש כמו קיפי לבין מחלוקת הנוגעת לציבור רחב של חברים . **************************************************** לפני כשתיים עשרה שנים נערכה אצלנו הצבעה של בעד/נגד שכר דיפרנציאלי (דומני שזה היה בפבר. 2012) ; היוזמה להצבעה זו יצאה מטעמם של מתנגדי (!) הפעריות , והתוצאה היתה כשני-שלישים נגד הנהגת שכר-דיפרנציאלי וכשליש בלבד בעד - ולמן אותו היום ועד לפני כשנתיים חששו שוחרי הפעריות מלהעלות את הנושא לסדר-היום מחדש . ומה אירע לפני כשנתיים ? מוסדות הקיבוץ החליטו להקים צוות לשינוי אורחות החיים אשר כונה , ועודו , 'דרך מעגן-מיכאל' , וחבריו של הצוות הזה הנחיתו לפני כשנה הצעה אשר חוללה , ועודה , תמורה מהותית למדי ביחסי הכוחות בקרב חברי מעגן-מיכאל :במקום להציע הנהגת שכר-דיפרנציאלי כפי שזה נעשה במרבית הקיבוצים האחרים אשר עברו להתנהלות פערית , הציע צוות השינוי של מעגן-מיכאל נוסחה פשרה "גואלת" כדלקמן : 'שונות מוגבלת ברמת ההכנסה עד פער של פי 1.5' , ותוך שהם מוסיפים ומתחכמים באומרם ש'זה לא שכר דיפרנציאלי' . אבל מסתבר שאפשר 'לעבוד' רק על חלק מחברי מעגן-מיכאל , כי אם היית עד, עוזי , למה שנכתב או הושמע אצלנו במרוצת השנה האחרונה בעלון , במשדרי- וידאו ובחוג-דיון היית מוצא עשרות(!) מתנגדים להנהגתה אצלנו של אותה 'שונות מוגבלת ברמת ההכנסה עד פי 1.5' (על סילוקי מ'פלסאון' באמצעות המשטרה בשנת 2005 היתה בעלון הקיבוץ תגובה אחת בלבד, ובכך ממחיש אנכי את אותו שוני בין ה'אישי' ל'ציבורי' שאודותיו דברתי מקודם ) . ובהנחה שמכריך שלך במעגן-מיכאל נמנים על שוחרי הפעריות , הנני ממליץ לך בזה , עוזי , שלא למהר ולהסיק מסקנות בטרם נערכו ההצבעות בנושא (צפויות בעוד חודש-חודשיים) . להשתמע, קיפי

לקרוא ולא להאמין, אגב יואל יושב שם במזכירות, הוא כפי שידוע לי מקיבוץ לא בדיוק שיתופי, אבל הוא לא היחיד. הישיבה מתנהלת כמו אספת קיבוץ, לא כמו גוף שאמור להוביל משהו, אבל שים לב למה שנאמר שם, מעגן מיכאל, את לא לבד:" יש לזכור את המציאות בה אנו פועלים - כעשרים קיבוצים שיתופיים, ביניהם גדולים ומשמעותיים, מדברים על שינוי. זה יהיה גל נוסף של שינוי שיותיר אותנו בעמדת חולשה." הוויכוחים שם מזכירים קצת דיונים בקן התנועה, נראה לי שהמט"ש הולך לשום מקום, תוך שנתיים לערך הוא ייצג כ 30 קיבוצים, והמספר הולך וקטן, עוגנים לו רק בקיבוצים העשירים ביותר, אלה שיכולים לקיים את אורח החיים הזה, שידוע כבר שהוא כ"כ לא כלכלי שצריך הרבה כסף קפיטליסטי לקיים את אורח החיים הסוציאליסטי. אגב, קיפי, ממה שאני שומע מחברי במ"מ הקרב שלך נראה די אבוד....לא פשוט, מה? עכשיו יהיו לנו שני אבישי גרוסמן, שיתופניקים התקועים בעולם "מתחדש".

יואל (מרשק) שלום - זה כבר חודש ימים בקירוב שנעלמת מה"מפה" לחלוטין , אבל אומר מיד שאיני מתגעגע כלל לכל עיסוקיך ה"חיצוניים" , דהיינו למעורבותך הכה-אינטנסיבית והכה -אובססיסיבית לתקן-את-העולם בכל מקום , נושא וענין חוץ מאשר בביתך , שלך : התנועה הקיבוצית !! בדברי הנ"ל כבר נרמז על-ידי באופן בהיר למדי שטוב תעשה יואל , מנקודת מבטי , שלי,אם תקבל החלטה שאתה נוטש מעתה את הפליטים הסודנים,האריתראים והסורים (שבגבול ירדן) ; גם את הכפריים הפלשתינאים ואת הרבנים אשר ביו"ש; גם את הנסיונות להשכין שלום בין תושבי אום-אל-פאחם לאנשי הימין הקיצוני - ותמקד מעתה את מאמציך לתיקון-העולם בתוך ביתך שלך , ומשום שפשוט בלתי אפשרי(!) להתפשט על-פני העולם כולו מהודו ועד כוש ולהשלות ת'עצמך שהביטוי 'מרוב עצים לא רואים את היער' אינו תופס לגביך , יואל . ובהנחה שעודך מחובר למט"ש ולהנהגתו , הנני מוסיף וממליץ לך , יואל , להפשיל את שרווליך מחדש ולפתוח באמצעות המט"ש את דפך החדש בדרך להמשכו של תיקון העולם - אך הפעם , כאמור , עם הפנים כלפי פנים(!) ולא עוד עם הפנים כלפי חוץ כפי שנהגת , יואל , לאורך כל עשרים השנים האחרונות . וזה שהמוני בני התנ' הקיבוצית אינם יוצאים בהמוניהם לרחובות לצמתים על מנת להביע את אכזבתם הגדולה מהפסקת פעילויותיו האינטנסיביות של אגף-המשימות רק מחזקת את טיעוני בני החמש שנים בקירוב : שהאובססיה לתקן-את-העולם 365 ימים בשנה היתה נחלתך הבלבדית שלך , יואל , כי כל השאר צריכים את תיקון-העולם רק כעלה-תאנה לכך שהתנ' הקיבוצית שלנו כבר אינה "משימתית" ו"שליחותית" כפי שהיתה לפני שבעים , ששים וחמישים שנה . אין טעם , אפוא, להמשיך ו"לייצר" משימתיות ושליחותיות מלאכותיות (!) - יש כן טעם לנסות וליצור עולם צודק יותר בתוך התנ' הקיבוצית פנימה ומתוכה לצאת ולתקן את אי-הצדק ואי-השוויון שבעולם החיצון . יום טוב , קיפי 28.1.14 נ.ב - מעגן-מיכאל נכנס לישורת האחרונה של המאבק על דמותו השיתופית/לא שיתופית .

הקיבוץ איננו מולקולה. הוא יצירה אנושית משתנה. כמעט כל מה שהיום אנחנו קוראים לו אמנות נחשב פעם ל"לא אמנות". מוטב להימנע ממרובעות וטהרנות, מוטב לחשוב גמיש ואופטימי. יש לנו היום פלטפורמה ייחודית ומקורית של הקיבוץ הישן שהפך לחדש. היא כוללת קהילה עם אמצעי יצור משותפים שאת פירותיהם הכלכליים ניתן לחלק בצורה צודקת או פחות צודקת. היא מאפשרת שליטה ורגולציה חברתית שלא ניתן לעשות בקלות בכל מקום אחר. אולי יתברר שזה לא מעשי ואולי יתברר שהריצה הישראלית אל קפיטאליזם אכזרי תהפוך את הקיבוץ הזה בדיוק לאי של שפיות. הזמן יגיד ונצטרך לפעול בהתאם. מה שלא מוצא חן בעיני זה אנשים שרואים את האור מהר מידי: אה, לא עובד הקיבוץ השיתופי..? צריך לחסל הכל ולהיות כמו כולם. אני לא ממהר להיפטר ממה שנוצר כאן. יש בו הרבה טוב ועד שלא יוכח שגם הוא איננו אפשרי אני מעדיף לתת לו צ'אנס. בואו לא נשכח ששינויים ותהליכים שנולדים במוחם של מחשבי קיצין לא לוקחים בחשבון את יכולתם של אנשים להשתנות. והקיבוצניקים, למי ששכח - הם הקיבוץ לפני כל מרכיב אחר. קצת מתינות והתבוננות מעמיקה, לפני שרצים להתפרק - לא תזיק לנו.

שלום רב, כל הויכוחים כאן רק מראים כמה כולם מבולבלים כמו גם התנועה ונסיגתה מהשיוך הקנייני - ולא רק בגלל שבמרכז עלות הקרקעות גבוהה. הקיבוץ לא רוצה לוותר על סיווג קיבוץ מצד אחד ומצד שני כשמגיע רגע האמת של שיוך קנייני הקיבוצים נסוגו או יותר נכון התנועה נבהלה - כי לא ראתה אופק קיבוצי לקיבוץ המתחדש. וזה נכון! מהרגע שהבית בקיבוץ יהיה של החבר [כמו שקרה במושבים] אין לקיבוץ שליטה על הקנין גם אם יש תקנון שאומר כך כי זכות הקנין בחוק הישראלי עולה על כל תקנון מהמשפט הפרטי

שואל הכותב השיתופי א גרוסמן ? ואני עונה : רוב הקיבוצים החליטו על שינוי והפרטה ושיוך קיניני של הנכסים הדירות והמגרשים . התנועה הובילה דרך זו למעלה מעשר שנים . אך האגף המשפטי בה הגן ןמגן על תקנון הקיבוץ הארכאי אשר בו לממסד הקיבוצי שליטה טוטלית על הנעשה בשטח. התנועה בהובלת האגף המשפטי מבינה ואו הגיעה למסקנה כי השיוך הקיניני קשה להשגה בקיבוצי המרכז (ג"ב) ועל כן יש לשמר את אחזקת הרכוש בידי האגודה. אך לאחר ההפרטה האגודה ברוב הקיבוצים נשלטת על ידי בעלי ה"מאה" והידע והם מנווטים אותה לטובת עצמם ומשפחתם. על הקיבוצים והתנועה לעשות שינוי אמיתי ולהוסיף את זכויות הפרט הבסיסיות לתקנון הקיבוץ. שכן ללא זכויות הפרט לא תהיה דמוקרטיה אמיתית ולא תהיה לחבר הבודד הגנה אמיתית מפני גחמות של הממסד. עצם הוויכוח על פנסיה "ראוייה" וההתקבעות על פנסית "מינימום" מוכיחים כי הממסד הקיבוצי והתנועתי לא הפנים את תפקידו להפרד מנכסי התנועה והתאגידים בעיר לטובת זכויות החבר : פנסיה ראוייה, שקיפות ומידע פתוח על הנעשהבקיבוץ. חופש הדעה , זכויות העובד , ועוד זכויות רבות השמורות לכל אזרח במדינה . ולא מקובל עלי כי חבר הקיבוץ וויתר מרצונו החופשי (והתקנוני) על זכויות הפרט. ולכן העתיד הקיבוצי כבר גזור וחתום. התנועה ויועציה המשפטיים לא תוכל לאורך זמן להתעלם ולפעול כנגד רוב הקיבוצים שהחליטו על שיוך קיניני של נכסים ודירות. המקרה של "ג"ב" הוא מקרה קיצון של קיבוץ פושט רגל המנסה להאחז בכל כוחו בנכסיו . ולכן משונה כנראה מכיר מקרוב את הסיפור ואת המתרחש בקיבוצו לשעבר וכואב את כאב הנפטרים והחיים (עדיין) .כאשר הקיבוץ לא מעביר להם את המגיע להם לפי החלטת השיוך . ומאחר ובכל קיבוץ שולטת הנהלה שונה נדמה כי יהיו וורסיות רבות לשיוך ולשינויים בתוכו וטוב שכך . ועל התנועה לכבד את החלטות הקיבוצים ולאמץ לתקנונם את זכויות הפרט לרבות הזכות לצבור ולהוריש רכוש פרטי לילדים ולנכדים

נראה שאתה אוהב לירות בעוזי לכל כיוון. אדם ממוצע יודע מה ערך חבר קיבוץ [ראה תקנון דמי עזיבה וכך הורשה] אדם ממוצע רואה את התנהלות השיוך ויכול בהחלט להסיק מסקנות שההנהגות לא מעוניינות בשיוך במינהל,ובוואדי לא שיוך נכסים שהובטח לפני השינוי ראה חוברות השינוי שהוצאו על ידי הקיבוצים. אם אינך עיוור [מקווה שאינך כזה] אזי הכל נתון לפניך. בנוסף ידידי הנערץ אתה יכול להסיק מסקנה שפתאום ראשי התנועה הקיבוצית התחרטו מעצם השיוך הקנייני שחברים בהרבה קיבוצים ברוב מוחץ הצביעו עליו. והם כנראה, וזו הערכה שלי מנסים להשאיר את עניין השיוך כחוזה פנימי והסיבות אפשר לנחש ברורות - לא לאפשר הגדלת ערכו של חבר קיבוץ. מדובר בסכומים גדולים [ממש ענף רציני מכניס]. לכן העניין תקוע בנתיים.הבנת ברוך? הכל כתוב ומפורסם וזה עובדתי לחלוטין. דרך אגב יש גם בתקנון הקיבוץ שאם חבר או יורש לא ימצאו קונה הקיבוץ ישלם תמורה לנכס בערך דמי העזיבה. בדוק בתקנון שם ישנו הרמז למה חותרים מנהיגנו שנבהלו פתאום מהשיוך הקינייני.

חבר משונה, זה שמשתין לברכה מאחורי השיחים כי אם חס ושלום נדע מי הוא אולי נגלה שהוא, זה בכלל לא הוא, טוען שאני לא מכיר את העובדות בקיבוץ גבעת ברנר (איזה קיבוץ אחר בסדר גודל שכזה ישנו בדרום, ונען זה לא, כי שם הכול אחרת), אז המשונה מספר על ג"ב "סיפורי זוועה" על השכרת דירות הנפטרים, נורא ואיום... אז בוא נתחיל מהעובדות חבר משונה, כול עוד לא בוצע השיוך המלא, זה לפי 751 או 1155, הדירות שייכות לאגודה השיתופית ולא לחבר או ליורשיו, בכדי שהדירה תהיה שייכת לדייר או ליורשיו, צריך לסיים את הליך השיוך עד תום, לשלם את האגרות וההיטלים, אני מניח שמיקומה המרכזי של גבעת ברנר בסמוך לרחובות, הופך את שווי הקרקע לייקר למדי ובוודאי יקשה על החברים, בוודאי על המתים לשלם את ההיטלים, היורשים? אני לא בטוח שלכול הדירות רשומים יורשים, אבל זה לא העניין כאן משונה, כול עוד לא קיים שיוך, חובתו של הקיבוץ להשכיר ולתחזק את הדירות, השימושים שאתה טוען שהם "עושקים את החברים" בוודאי משמשים למה שהקיבוץ החליט, אתה כותב:"אם זה לא עושק וגזל אז גזל מהו? ולא הייתי ממהר להתגאות ברווחתם של הפנסיונרים ב'קיבוץ' שכזה.. זה יהיה כמו שבט קניבאלים על אי בודד המתגאה בכך ש"אצלנו אין רעבים.. אכלנו אותם!""... אז מה אם החליטו בקיבוץ על שיוך? החלטת האספה שווה במקרה זה כקליפת השום, המעשה חשוב לא ההחלטה, לכן ג"ב עושים בדיוק מה שעליהם לעשות, אחרת היה הקיבוץ עומד שומם ומתפורר. הגיע הזמן שאם אתה תוקף אותי בשמי, תעשה זאת בשמך, ותפסיק להשתין לברכה הציבורית מאחורי השיחים.

כבר סיפרתי כאן כדוגמה על קיבוץ ליד רחובות ש'ענף' השכרת הדירות שלו משכיר כבר למעלה מ- 350 דירות! בעת "השינוי" וההחלטה לשייך את הדירות היו שם כ-400 בתי אב של חברים וכ-200 דירות להשכרה בעיקר ישנות וקטנות, כיום הוא מונה רק כ-300 משפחות בעוד 'ארסנל' הדירות להשכרה כולל כבר כמובן את דירותיהם של חברים שנפטרו לאחר שהצביעו עבור שיוך דירותיהם ליורשיהם. אם זה לא עושק וגזל אז גזל מהו? ולא הייתי ממהר להתגאות ברווחתם של הפנסיונרים ב'קיבוץ' שכזה.. זה יהיה כמו שבט קניבאלים על אי בודד המתגאה בכך ש"אצלנו אין רעבים.. אכלנו אותם!" ואם אינך מאמין לי ומתעקש על "שמות ועובדות" אז אני בהחלט מסוגל לספק לך אותם.

שקרן תהיה מילת כבוד בשבילך-פנה לעריית תל אביב. בקש ממנה פרטים על פנסיית פועל ניקיון במשך ארבעים שנה בעיריה ותראה מה תשובתם.תנצל קשריך עם המנהיגות של תנועתך[הם במועצת העיר] המהוללת ותקבל תשובה שתפיל אותך מהרגליים.

לקיבוץ הישן, אדון יואל, היתה אידיאולוגיה. הנפטרים חיו ומתו על פיה בידיעה שהם 'מורישים' את נכסי הקיבוץ שנצברו מעמלם לממשיכי דרכם האידיאולוגית שבמקרה הטוב היו גם בניהם הביולוגיים ואם לא אז הרוחניים. הדירות ש'פינו' אוכלסו ע"י חברים חדשים ולא הפכו 'ביזנס' של השכרה לזרים לכל המרבה במחיר על מנת לפרנס את הנותרים.. לכל זה אין שום רלוונטיות ושום מקום להשוואה עם המצב לאחר קבלת "השינוי" והחלטת "שיוך הדירות" ונראה לי שאפילו אתה מסוגל להבין את זה.

אין איוולת גדולה יותר מלהצדיק את עליית ערכו של חבר קיבוץ לעומת הכלום של פעם.היום חבר שווה בערך כעשרים אחוז מערכו.זו גזלה משוועת כמו שנגזלים רכוש חברי כת כל שהיא.אני חוזר שוב לא במקרה הכת הקיבוצית נוהגת כך-זה הענף המכניס ביותר לכת הקיבוץ שגוזלת גם מהחבר ברשות המדינה והיום רצונה גם להמשיך להנות מהגזל הזה גם בענייני שיוך נדלן.במקרה קם מושיע לחבר הקיבוץ בדמות מלאך ששמו מינהל שלא מוכן גם מהפסד בנושא הקרקעות שיביא במקרה את חבר הקיבוץ לערך הרבה יותר גבוה.פה התנועה הקיבוצית מנסה להתנגד באופן חריף לכך שחבר קיבוץ יעלה ערכו כתוצאה משיוך קינייני במינהל.היא רוצה אותו בערך הקטן ביותר לטובת כת הקיבוץ[סחורה זולה]לכן לטעמי זו גנבה ברשות ברור שלא ברשות הניגזל.אני מניח שחברי הקיבוצים יתנגדו למנהיגיהם ועלולה להיות התארגנות זועמת כנגד הנהגות התנועה היושבות מדושנות מכל טוב.לשייך מייד נכסים ודירות למען נהיה צודקים יותר.שנאה אלינו רוחשת סביבנו ולא בכדי.כת זו כת.

אני קורא אתכם השקשוקה בטעם משונה, ושואל עצמי היכן לכול הרוחות אתם חיים, תביאו שמות ועובדות, תספרו לנו על איזה קיבוץ שעושק את הוותיקים, שעושק את היורשים, לא סיפורים מצוצים מהאצבע, וכול מיני בוקי סריקי נוסח גרוסמן על אימי הקיבוץ המתחדש, הנורא והאיום, בקיבוץ של פעם, זה שלא דאג לפנסיות, זה שנכנס לחובות ענק, היה הכול דבש, רק מה נראה שהדובים טרפו את כולו. אז חברים משוקשקים ומשונים, המצב לא כל כך גרוע, עדיין לא שמענו על חבר קיבוץ שגווע ברעב, או שמת כי לא היו לו תרופות סטנדרטיות. הקיבוץ המתחדש, מחלק את נכסיו, משייך אותם לחברים וליורשים, בקצב אולי שלא נראה לכול אחד, ולעתים נדרשים פתרונות יצירתיים, אבל הכול מתקדם, ולהפתעתכם תראו שמה שכתבתם היום ייראה בעוד 5 שנים כהבל הבלים, לחלקנו זה נראה כך כבר עכשיו.

מר שקשוקה עושה בדיוק את זה: היה סיפור על הקיבצניקים שהיו עובדים ביום ורוקדים בלילה - איך אפשר? כי אלה שעבדו ואלה שרקדו לא היו אותם אנשים - שם התחיל המשבר. עכשיו גם שקשוקה עושה שקשוקה (מלבד הסיפור על פועל ניקיון שיש לו 5000 ₪ פנסיה - שזה שקר) הוא מערבב סיפורים בין אלה שלקחו ואלה שעשו... קישקוש, תביא שם של קיבוץ שבו אין הלימה בין מה שיש לקיבוץ לבין מה שנותנים כפנסיה. אז נדבר - לעשות שקשוקה זה לא קביל. וגם מחרה ומחזיק אחריו משונה. הנה החטא הקדמון - כשעשו את השינוי ולא נתנו... ואנשים נפטרו... ווואו. אני אמנם לא זקן אבל נדמה לי שלפני השינוי לא נתנו כלום. וכלום זה כלום. בן אדם נפטר והבנים קיבלו מה שיש לו בבית ובתקציב - 2000 ₪. היום עדיין הכל הולך לאט ומתקשקשים סתם, אבל מי שנפטר אחרי היום הקובע בניו יקבלו ירושה וגם הוא עצמו זכה להעלות את רמת חייו (כפי שאני קורא את סיפורי אבא של עוזי). אז משונה ושקשוקה יכולים לבכות עד מחר.

הנה יוצא המרצע מהשק ויואל 'מגלה' לנו את האמת המרה: "..הרכוש של הקיבוץ אינו ניתן ברגע זה לחלוקה, אולי כאשר יתאזנו כל החובות האקטואריים וכולם יחליטו שרוצים להפריט ולפרק - אולי זה יהיה מעשי.." אההה אז זה היה בעצם שקר לפני 12-13 שנים כאשר "השינוי" עמד להצבעה וכלל החלטה חגיגית בדבר שיוך נכסים לחברים.. בני ה-70 הם כבר בני 80 פלוס ובני ה-80 וה-90 כבר מתו כולם.. וממה חיים בני ה-70 דהיום? בדיוק כפי שמיטיב לתאר מר שקשוקה מגזילת רכושם ועזבונם של הנפטרים והשכרתם לזרים.. זהו סוד 'הצלחתו' הכלכלית של 'הקיבוץ המתחדש' ומקור עשרו.. מעניין בן כמה אותו יואל חביב- פעם היינו תמימים, עכשיו אנחנו קניבלים הניזונים מגוויותיהם של 'חברינו' המתים.. אבל אפילו הוא משאיר מקום לאופטימיות - אולי כאשר הוא עצמו יגיע לגיל 80 אפשר יהיה לשייך ולהוריש..

אתה מנסה להצדיק ולנכס לך צידוקים שבחלקם רחוקים מהאמת.המדינה באמצעות הרשם קבעה סף מינימום.יש קיבוצים עם יכולת רבה .רבה מאד שמנצלים את סף המינימום ונותנים עוד מעט כדי להשקיט המצפון.בקיבוצים אלה בעת השיוך קבעו שיש לשייך נכסים על פי מפתח של וותק שממנו יהנו ותיקים להוספת כסף לסכום הפנסיה[שלדעתי מגוחך].כעת הם מתנערים מכך ודוחים באמתלות שונות את שיוך הנכסים.אמתלה עיקרית[תוספת לקינוח]שההחלטות על שינוי היו המלצות בלבד שאינן מחייבות את הקיבוץ לאחר השינוי .אני מסכים שיש גם קיבוצים עניים.אך האמן לי שדברי הם אמת לאמיתה ולכן אני בדעה נחרצת נגד כת הקיבוץ המנשלת זכויות חבריה.חברים צריכים להתעורר כנגד העוול הזה שמובילה אותו מנהיגות לא אחראית.שלהבדיל איבדה מזמן תמימותה.שיחת הקיבוץ היום היא חותמת לניצול אינטרסנמי.לשייך מייד דירות ונכסים בלי סיפורי מעשיות מצוצות מהאצבע.

אל תיפול לטעות שקושרת בין שכל לכסף. עניים הם לא בהכרח בורים. אבל חברי הקיבוצים ויתרו על כסף כאידיאולוגיה. בתמורה זכו לאהדה שחסרה עכשיו. אני מניח שכאשר הגעת לקיבוץ ידעת מה תקבל כפיצוי ביום שתעזוב וידעת שאת דירתך אינך מוריש לבניך, אז מה אתה מתפלא? הסיפור הוא לא כל כך מסובך: אכן היינו כת תימהונית שהלכה אחרי מנהיגים כריזמטיים. אהבו אותנו כי ויתרנו על דברים רבים שרוב בני האדם לא מוותרים. כמו חופש מסוים ורכוש. בינתיים הגענו לאן שהגענו ומסתבר שחלק מהגמלאים שלנו פוקחים עיניים ואומרים אהה... אם זה ככה אז אני רוצה גם זה וגם זה... אלא שבעולם הפשוט שלנו הזמן הולך בכיוון אחד. וזקנים חיים ממה שהשאירו בימי בחרותם או שבניהם נותנים להם (או המדינה או קיבוץ עשיר) ואם לא - אז אין. אתה מבין שקשוקה..? אי אפשר בגיל 70 לפתוח משחק חדש. מושבניק קיבל מהמדינה משק פרטי בתנאים אחרים שאפשרו לו דברים אחרים מחבר קיבוץ (וגם הם פשטו רגל פה ושם) הרכוש של הקיבוץ אינו ניתן ברגע זה לחלוקה, אולי כאשר יתאזנו הכל החובות האקטואריים וכולם יחליטו שרוצים להפריט ולפרק - אולי זה יהיה מעשי. אבל השינוי איננו חזרה ל 48. מבין?

אני ממש לא תמימה אבל לא פוחדת להביע את דעתי מול כל אנטיגוניזם. אז לא כולםם אוהבים אותי ואני חיה עם זה בשלום. הקיבוץ הוא נאור מאוד - יש אנשים לא נאורים ומי שם עליהם? העיקר שתהיה שלם עם עצמך

הקיבוץ אינו כל כך נאור כפי שנדמה. ולכן אנשים מסתתרים תחת שם ספרותי [וזה מוצא מכובד]. אין חשיבות לשם. מה שחשוב הוא התוכן. אבל אני שמח לתמימותך זה דבר נפלא.

הי שקשוקה שקשקת אותה! אבל למה אתה חושש להזדהות? גם אתה גם החבר המשונה אולי שקשוקה והחבר המשונה חד הם? רבותיי אני לא מבינה את הקטע להסתתר מאחורי שמות. מותר לאדם להביע את דעתו גם אם היא מכאיבה.

ראשית אני מקווה שהשקשוקה ערבה לחיכך. ושנית אני רוצה להגיש לך את הארוחה העיקרית: והתפריט הפעם ניצול הקיבוץ [הכת] את חברי הכת הקיבוצית. אני מתבונן בחברי מושבים ולא אגזים אם אכתוב שערך עכשווי של חבר מושב הוא בממוצע גבוה פי 5 עד יותר מ 10 מחבר קיבוץ. ואני לוקח את סכום דמי העזיבה או סכום שמקבלים יורשים. הכיצד? האם חברי הקיבוצים פחות חכמים מהמושבניקים? לא מאמין. האם הדרך הקיבוצית היא דרך שאינה נכונה בעצם התנהגותה ולמעשה פועלת ברשות המדינה שבתקופה פרי היסטורית אכן התנועה הקיבוצית תרמה למדינה. אך בדומה לכתות שברובן משכנעות את חבריהם לוותר על הרכוש לטובת הכת [וזה אינו חוקי] גם הקיבוצים בדומה לכתות משאירים את רוב רכוש החבר [חבר נחשב כאילו שותף בכל מה ששייך לקיבוץ, שותף בכאילו] עבור הקיבוץ ויורש או עוזב מקבל אולי חמישית משוויו האמיתי. ועכשיו שומו שמים המצאת הקיבוץ המתחדש בלי ליצור חוקה מחייבת [לא המלצות] משאירה את שיחת הקיבוץ עם סמכויות כמו לקיבוץ השיתופי, עם יכולת עצומה לפעול על פי אינטרסים. אז לדעתי צריך מייד לשייך דירות ונכסים שדרך אגב היו משפרים את מצב הוותיקים אולם מרבית הקיבוצים המנהיגים רוצים להמשיך בשיתוף הכאילו הקיים למנוע הנאה ישירה מהנכסים שצריכה להיות מבוססת על וותק. אם תרצה תקבל גם קינוח.

הרמת תילי תילים של הנחות המבוססות על אופיו השטני של הקיבוץ, שמהן ברור שהגימלאים ייעשקו כי הם חלשים... אלא שהעובדות לא מתאימות להנחות: רוב מכריע של הגימלאים העלה למרות הכל את רמת חייו. וכל השינויים בגובה הפנסיה היו כלפי מעלה. השינויים האלה כללו כמובן גם את הקיבוצים שבה הפנסיה נמצאת מעל גובה הפנסיה המחייבת, כלומר לא מתוך כפייה. אז תירגע. העולם לא כל כך מסוכן.

אכן הקיבוץ השיוויוני היה ערכי מאד והחלטות השיחה מעצם השוויון היו כמעט מאה אחוז נכונות וצודקות לגבי כולם.האם הוא יכול היה להמשיך לחיות סבורני שלא.היום הביאו לנו נוסחה משונה בשם הקיבוץ המתחדש.בקיבוץ הזה נהרס השיוויון באופן אנוש.סמכויות שיחת הקיבוץ נשארו באופן מוחלט אך הפעם אינטרסים רוחשים וזכויות חברים יכולים להרמס בקלי קלות.לכן איני מקבל את הקיבוץ המתחדש ולדעתי צריך לפרק אותו מהר ככל שזה אפשר.קבוצה גדולה שתלויה בחסדי הקיבוץ הם המבוגרים שבנו בזיעת אפם את הקיבוץ.שיחת הקיבוץ יכולה לקבוע כמה יקבל וברור שהם במצב נחות.היום בקיבוץ המתחדש אדם יכול לחסוך בהתאם למשכורתו ורצונו בלי שהקיבוץ יכול להתערב בגובה הפנסיה.לכן לדעתי הגיע הזמן לתפילת האשכבה לקיבוץ המתחדש.יעני מתחדש.ומספיק עם סיפורי אדיאולגיה על ערכים תוך ניצול משאבי הקיבוץ בעיקר לטובת מיעוט שנכון משאיר פרורים לשאר הרעבים.

והתמימות לא חולפת עם עזיבת הקיבוץ,הוא לא בראש אחד עימך,הוא מסתובב כאן במטרה לפגוע בקיבוצים ובקיבוצניקים וייתכן מאד שהוא אף מקבל כסף עבור פעילותו זו.

רציתי לומר לך שאתה היחידי מכולם שירד לסוף דעתי והבין את דבריי מראשיתם. כלומר אתה ואני בראש אחד.

עוזי יקירי, אני לא גרה ביפתח - מאיפה לקחת את זה? אני בעד השינויים לגמרי אבל כמוך חושבת שיש להפוך יישובים שמשתנים לישובים פלורליסטים - שלא תבין אותי אחרת. אמרתי כל עוד הקיבוץ היה שיתופי הייתי שלמה עם הדרך והיתה לי גאווה קיבוצית במלוא הסולידריות. כאשר החלו השינויים לא יכולתי להשלים עם האנדרוגינוס הזה. אני מזוהה לגמרי עם הקיבוצים השיתופיים שמצבם הכלכלי טוב והם שומרים על הגחלת ואלה שבין לבין - זו התנהלות שאני לא הייתי שלמה איתה. נקודה. אתה לא צריך לשכנע אותי שקיבוצים שהתרסקו כלכלית/חברתית צריכים לעשות את השינוי - אבל כך שאוכלוסיות חלשות לא ייפגעו - בצער אני אומרת לך שיש קיבוצים בהם יש פצועים לא מעט בדרך. וכואב לראות/לשמוע את זה. בברכה מירה

מירה, לשעבר בגשר היום ביפתח, שני קיבוצים שעברו שינוי משיתופי למתחדש. אני לא רואה שום התלהמות בתגובות על מה שכתבת, אני רואה ביקורת, לפעמים הסכמה פה ושם, אבל לידיעתך, המונח "קיבוץ" או "קבוצה" הוא מונח בשפה העברית, אנחנו בעמיעד התחלנו כ"קבוצה" ההבדל היה בסדרי הגודל, כך רצו המייסדים. אבל היום ניתן להוריד את המונח "קיבוץ", ואמנם אם תבדקי את השלטים בכניסה, אלה שמע"צ תוקעת מול הכניסה לקיבוץ, תמצאי את שם הישוב בלבד, השלטים העתיקים שננעצו בזמנו על ידי "קרן היסוד" מזמן חלפו מהעולם. הישוב שמתהווה ומשתנה כול העת מול עינינו, ימשיך להיות משהו מיוחד, אחר, לא כמו כול הישובים שמסביב. העובדות הפיזיות שנקבעו ב 70 השנים האחרונות, קבעו את אופי הישוב, הבתים צפופים, לא כמו בעיר, אבל עדיין צפופים, במרכז הישוב עומדים מבני הציבור, שחלקם עדיין משמשים למטרתם המקורית, חלקם שינו יעוד. נכון מירה, היום את חדר האוכל מפעילים שלושה, טבח אחד ועוד שניים שעושים הכול, פעם עשינו זאת 12 חברים, מסתבר שניתן לעשות את זה בפחות ולא פחות טעים. נסגרו עשרות מקומות עבודה מיותרים חסרי קיימות כגון: מכבסה, מחסן בגדים, סנדלריה, נגריה, מוסך הבית, מסגריית הבית, חשמלאים, ועשרות עובדי שירותים מסוגים שונים, אגב רוב העובדים היו עובדות, בוודאי בבתי הילדים, מכבסה ומחסן בגדים, כך שאני לא מבין בדיוק למה את מתגעגעת. לסיכום, להורינו שהקימו את הקיבוץ, דור הולך ונעלם, עשה השינוי ממש טוב, איך אבא שלי אומר, מעולם לא היה מצבי טוב יותר, מה שנכון נכון.

רק רציתי לחזק בבולד את גרוסמן שהוא צודק בדבריו - מה שנשאר בקיבוצים המתחדשים (והתהליך עוד לא נגמר) זה השלט המציין את שמו של הקיבוץ ומה שהיה בעברו. מכאן זה התגלגל לפסים מתלהמים שכבר אינם לטעמי. בהצלחה לכולם!

אין בגשר סולודריטי.

אל תשפכי על כל העולם את הצרות שלנו.

אני לא יודע בדיוק מהיכן את שואבת את המידע שלך, אולי מאיזה קיבוץ באמת דפוק עד העצם. אצלנו מירלה, תבואי לבדוק, תגלי בונוסים, תגלי שיוך בתים ונכסים, הפנסיונרים מאושרים, אבא שלי בן 87 מעולם לא היה מאושר יותר, אז על מה בדיוק את מדברת?

כרגיל את כועסת על משהו שאת לא מסוגלת לנסח כי הוא כלל שהמצאת על פי מקרה פרטי, כי את הנתונים הכלליים שידועים כל זה איננו תואם. העובדות הברורות אומרות שהקיבוץ המתחדש העלה את רמת חייהם של רוב תושביו ובצורה הכי גורפת - של הגמלאים. אם היית כל כך רגישה לצדק אולי היית מגלה קודם איך מנצלים בקיבוץ את אלה שיש להם אחריות ויכולת ולכן הם ברחו. השם שלי לא רלוונטי כמו השם שלך. אבל אם תספרי לנו מהו ניסיונך המקצועי ועל איזה קיבוץ את מדברת אולי תחכימי אותנו.

למה אתה לא מזדהה בשמך? אני רוצה להגיד לך שאתה מקשקש קישקושי בלבוש. ובגלל זה אתה גם לא מזדהה. אתה לא מבין את דבריי לא יורד לדעתי. אני לא עזבתי את הקיבוץ בגלל מרמור אלא בגלל אי השלמה עם השינויים.

עוזי שלום, למה אתה צריך לשלם 140 שקלים לערבות הדדית? ברוב המקרים היא ריקה הערבות הזאת (לא שאני נזקקתי לה - אבל שמעתי לא מעט חברים שהיו זקוקים ופשוט ירדו מזה) ניסית פעם לבקש את הערבות ההדדית המדוברת? ואיך היא מנוסחת בתקנונים? ומה זה אומר? לקיבוץ יש נכסים ברוב הקיבוצים המתחדשים אין זיקה מוחשית בין הנכסים לחבר? החבר לא מרגיש בכיסו שהוא בעל נכסים? בקיבוצים השיתופיים דווקא יש בונוסים מהמפעל, או מחקלאות מצליחה. בקיבוצים החדשים על פי רוב אין חיה כזאת. והיא נשארת בתוך התאגידים עם רמות שכר ותנאים (חסויים) כשיש אנשים בקיבוץ שבקושי גומרים את החודש. בקיצור. אני הייתי פעם מאוד סוציאליסטית והייתי שלמה עם חיי הארוכים בקיבוץ עד שהוא החל להשתנות והפך לדיפנציאלי - העדפתי להיות עצמאית מאשר לממן מנגנון ניהולי מנופח, ושירותים שאינני צורכת. יש בזה משהו עקום שלא התיישר עם המוח הסוציאליסטי שלי וגם לא עם הצד הקפיטליסטי שהתעורר אצלי בעקבות השינויים.

סליחה מירה. אני לא מאמין לך. אני לא מאמין שעזבת את הקיבוץ כי התואר קיבוץ כבר לא התאים לו. לא שמעתי על מישהו שעזב את רחובות כי התואר מושבה לא מתאים לה. עזבת כמו רבים אחרים, טובי ידידי ובני משפחתי, אבל את מררתך על סכסוך עם הקיבוץ או עם מישהו בו שפכת כדרכם של קיבוצניקים לשעבר, עם כל ההוד וההדר האידיאולוגי, כי זה היה פעם בקיבוץ השיתופי הטיעון הלגיטימי היחיד. העובדה היא שמאז שהקיבוץ הפך לטומאה הזו שאת מתארת, חסרת הרחמים לזקנים (שהעובדות מלמדות עליהם סיפור אחר - מצבם השתפר פלאים ברוב גורף של התנועה הקיבוצית), רשימת ההמתנה של משפחות צעירות כדי להתקבל כחברים - הולכת וגדלה. אמנם משונה שמח להצטרף אליך כי כל טרמפ בכיוון שלו יכול להתאים, אבל אין קשר בין בליל הקשקושים ששפכת כסוג של סגירת חשבון - לבין המציאות. חד וחלק - הקיבוץ לאחר השינוי הוא מערכת חברתית תומכת ושוויונית יותר מכל שיטה אחרת, מלבד הקיבוץ השיתופי שנפל בגלל חוסר האיזון שבין רצון לתמוך ליכולת לתמוך.

שלום לכולכם היתה לי תחושה שתתבלבלו הכל ענין של סמנטיקה. אני עזבתי את הקיבוץ כי לא יכולתי לסבול את האדרוגינוס הזה. שהחלשים, הזקנים או בעלי שכר ממוצע נפגעים ללא טיפת חמלה שיש בקפיטליזם. אני חלילה לא מהמיואשים אני שלמה עם דרכי. אני מעדיפה, לשלמות הנפשית שלי, להיות קפיטליסטית ולא קפיטליסטית בכיסוי סוציאליסטי. וטוענת שוב קיבוץ שיכול להישאר קיבוץ וחבריו רוצים את השיתוף והערבות ההדדית המלאה סבבה - אבל קיבוצים שויתרו על אורחות חיים שיתופיים ומתנהלים בפועל כמו ישוב קהילתי למה צריך להמשיך לקרוא לישוב קיבוץ צריך לקרוא "לילד" בשמו.

כמו לחברו מהקפה גם לעוזי תקועה בראש תכנה של "קיבוצניק" טיפוסי המפרשת כל ביקורת על 'הקיבוץ' 'החדש' שלהם כאילו היא נובעת מגעגועים או רצון לחזור לקיבוץ 'הישן והטוב'.. כתבה פה אחת מירה נדבך תגובה מרשימה ואף אינטיליגנטית לשם שינוי ובה היא מתארת בצורה נכונה ומדויקת את המציאות העגומה בקיבוץ המתחדש בכל הנוגע לזכויותיהם ולמעמדם של רוב החברים הוותיקים באותו "אנדרוגינס" כדבריה שאינו סוציאליזם ואף לא קפיטליזם ואם מזכיר משהו אז לדעתי זה פיאודליזם. מסקנתה היא שרצוי להחליט שאם לא רוצים עוד קיבוץ שיתופי המתנהל עפ"י עקרונותיו "הסוציאליסטים" אז יש לעבור ולהתנהל כישוב רגיל ו"קפיטליסטי" כפי שנהוג עפ"י כל דין בשאר מדינת ישראל, ובכלל החבר עוזי, לא כל מה שאינו סוציאליזם הוא בהכרח קפיטליזם. גם הקפיטליזם היה בזמנו מהפיכה ויש בו עקרונות ועיונות שנחשבו בזמנו למהפכניים ביותר ואפילו חתרניים כגון זכות הקניין האישית של אדם..

מירה צודקת, מהקיבוץ של פעם, נשאר רק השלט בכניסה, אין הרבה קשר בין איך שמתנהל הקיבוץ של היום, לדרך שבה התנהל הקיבוץ של פעם, מירה טוענת שאז היה זה "סוציאליזם" והיום זה "קפיטליזם", נו, זה קל, אבל זה לא כול כך פשוט כמו שמירה טוענת. הקיבוץ השיתופי פשט את הרגל כלכלית, בדיוק מפני שהיו בו כדבריך:"עובדי שירות למיניהם כמו מטפלות, טבחיות/ים, עובדי חדר אוכל ומטבח, חצרנים, כובסות, סנדלרים, אינסטלטורים, עובדים בחקלאות, חשמלאים, בנאים וכו'… " כול אלה היו רבים מספור, והובילו את הקיבוץ להיכן שהובילו (בדרך כלל חדלות פירעון). ה"קיבוץ המתחדש" נוצר מהריסות הקיבוץ הישן, בעיקר בכדי שלחברים שנתקעו בו, יהיה איזה אופק, תהיה איזו תיקווה. ברור שכול מי שנתקע בקיבוץ חדל פירעון, עתיד לסבול יותר מאלה שנתקעו בקיבוץ במצב טוב יותר. אבל מירה יקרה, מי שלא דאג לעתיד חבריו, והיה בטוח ש"הקיבוץ" זה הביטוח הטוב ביותר, ולעזאזל קרנות הפנסיה וביטוחים אחרים, מצא עצמו עם נפילת הקיבוץ במקום רע, ללא פנסיה מסודרת, ועם קצבת הביטוח הלאומי. לשמחתי אני קורא שברוב רובם של הקיבוצים המתחדשים, מצליחים "הקיבוצים המתחדשים" לשלם את פנסיית המינימום, זה יחד עם קצבת הביטוח הלאומי, ויחד עם העובדה שיש קורת גג לכול חבר, פטורה ממשכנתאות מאפשרים חיים יותר בכבוד, מהרבה מאוד פנסיונרים בישראל. לא הייתי מזלזל, מירה, הערבות ההדדית, זו שאת מתארת כחור גדול, אנחנו משלמים כול חודש, כול חבר וחבר, 140 ש"ח כמס ערבות הדדית. זה למען כאלה שאין להם, כאלה שהרכבת הקיבוצית, נטשה את התחנה ולא אפשרה להם להשתנות, או שהיו מבוגרים מדי בכדי להשתנות. כן מירה, במה שהיה פעם "קיבוץ" הפערים גדולים, ממש כמו "בחוץ" מפני שבקיבוץ המתחדש, לא נכנסים לחברים לכיס, ובעולם החדש הזה, המפחיד הזה, לשיטתך, הרעיון הוא לאפשר לחבר להשתכר בהתאם ליכולתו, זה יוצר פערים טבעיים, כול נסיון לצמצם פערים על ידי מיסוי קטלני, נכשל כליל. אז בואי ונסתכל על חצי הכוס המלאה, גרוסמן תמיד מסתכל על החצי הריק, וזו זכותו, אבל אווירת הנכאים לא תואיל.

משונה שלא אוהב שינויים, נתלה בהזדמנות לדברר את מירה כדי לספר את סיפורו. וזה תמיד סיפורו: "כולם נוכלים חוץ ממני". אני מציע למשונה לחזור ולקרוא את הטקסט של בת חסותו המדובררת. האם נראה לקורא עברית, מתוך השורות האלה שקפיטליזם היא לא מילה גסה? האם הבין מישהו מדבריה של מירה שהבעיה עם הקיבוץ המתחדש היא שלא ניתן לצאת מהקיבוץ עם החלק היחסי של אמצעי היצור? נראה לך שזה מה שטורף את שנתה של מירה, העובדה שאיננה יכולה לקחת פרה ומכסת חלב של שלושה דליים ליום ומאה קוב מכסת מים לשנה? האם מה שאהבה מירה בקיבוץ הישן זה שאפשר היה לקחת את חלקך - ופתאום אי אפשר? גם המשונה יודע שהקיבוץ של היום הפך לאטרקטיבי בגלל האפשרות לעזוב עם כל מה שנצבר בחיים ולא עם הפרוטות של 'דמי עזיבה'. משונה גם יודע שברוב הקיבוצים אין מה לתת ולכן החלומות האלה לא שייכים לשום מציאות. כי הסוציאליזם החביב על מירה לא השאיר דבר למי שלא השכיל להקים אימפריה תעשייתית (אולי 10% מהתנועה הקיבוצית). העובדות שמשונה אלוף בהן, משמשות רק לצורך הצגת 'האני ואפסי' שלו. אתה אדם מוכשר, משונה, נדמה לי שהבעיה במשהו לא פתור עם הגננת.

לא בקפה ולא בכתוב.. לא הבנת את דבריה הנכוחים של מירה וכל התגובה גסת הרוח שלך מעידה אך ורק עליך על חוסר הביטחון שלך ועל הפחד שיש לך ולדומיך להיפרד סופית גם מהשם או הסיווג המשפטי שכולו זיוף ושקר 'קיבוץ מתחדש' שברור לגמרי לכל בר דעת שאין בינו לבין "קיבוץ" ו/או "התחדשות" דבר וחצי דבר. קפיטליזם אינו מילה גסה, שותפות בנכסים לא סותרת אותו ואף נפוצה בו ביותר ובלבד של"שותף" יהיה את החופש האישי להפסיק את שותפותו בכל רגע נתון ולקבל את חלקו בנכסים ע"י מכירתם.. דבר שלא ניתן לעשות ב'קיבוץ' 'החדש' וזה מה שאני הבנתי ממירה: אם זה כבר לא סוציאליזם לא שיוויון ולא שום ערך אחר אז לפחות שיהיה קפיטליסטי כמו שצריך וראוי שזה אומר הפרטה אמיתית וחלוקת הנכסים בין השותפים כביכול..

מירה כנראה אוהבת לבכות והיא עושה את זה עם כל הלב. אם הסיבות לא מספיקות היא תורמת בחפץ לב סיבות מלבה השבור. נכון הקיבוץ איננו מה שהיה קודם - כי הקיבוצניקים עשו שינוי באורחות חייהם. עדיין זה לא קפיטליזם כי בקפיטליזם הנכסים היצרניים אינם משותפים. כן מירה הקיבוץ נשאר סוג של קואופרטיב. בנוסף על כך משלמים חברי הקיבוצים מס מיוחד שנועד לרשת בטחון למען חבריהם. הקיבוץ גם מחזיק מערכת חברתית - לפי יכולתו שכמותה לא תמצאי בישובים שליד קיבוצך. למי שמשתכר מעל לממוצע יתכן שזה מיותר, אבל הוא משתתף. זה לא קפיטליזם. אבל כשרוצים לבכות, כמו מירה מכריזים שהכל אבוד - כולם קפיטליסטים. וכאשר רוצים מאוד לבכות מכריזים שזה קפיטליזם פלוס. ומהו הפלוס, לא חשוב... תנו לבכות. אני לא אקלקל למירה, ולא אגלה לה כמה סיבות טובות יש לחייך סוף סוף, למשל שבכיינים כמותה הבריחו מהקיבוץ את מיטב הסוציאליסטים. אבל עכשיו בכיים הרבה פחות מטריד.

רבים הקיבוצים עברו מזמן את הצומת, ורבים מהם אף ממשיכים "לאחוז בקרנות המזבח" של הסוציאליזם, למרות "שלקחו מהחברים את הקיבוץ" ושומרים למראית עין על עקרונותיו ובעצם מתנהלים לחלוטין כישוב קפיטליסטי רגיל - עם פערים בשכר, פערים בדיור ורשת בטחון שכבר מזמן איבדה את חוריה שהתחברו לחור אחד גדול. אין זכות לקיבוצים ששינו את אורחות חייהם מקצה לקצה להמשיך ולטעון על סיווג קיבוץ, או כמו שאבישי מציין "רק השלט מציין את עברו הקיבוצי של הקיבוץ" - זה פארדוקס, שפוגע בחברים (שעם השינוי איבדו גם זיקה ממשית לנכסי הקיבוץ) ומרומם את אלה שזכו להיות "מנהלים" בפנים או בחוץ. כל ההתנהלות המקרטעת של "אנדרוגינוס", שאיבריו אינם ברורים מתובלים בשינויים בתקנון, כל יום שני וחמישי (המנוסחים ע"י עורכי דין והחבר לא מבין את השפה וגם לא מעורב בהחלטות) והפערים הגדולים שנוצרים בין החברים בעקבות התקנונים האלה - זו בעיטה חזקה לסוציאליזם והתגלמות מלאה של "קפיטליזם פלוס" במקרים רבים אפילו קפיטליזם חזירי - בעיקר מול אלה שכוח ההתפרנסות שלהם נלקח מהם עם "ההתיעלות" ( של "הקיבוץ המתחדש") מבלי שהקיבוץ לקח אחריות עד הסוף (עובדי שירות למיניהם כמו מטפלות, טבחיות/ים, עובדי חדר אוכל ומטבח, חצרנים, כובסות, סנדלרים, אינסטלטורים, עובדים בחקלאות, חשמלאים, בנאים וכו'… שדמי אבטלה או אבטחת הכנסה לא חלים עליהם (הסכם הסטורי עם המדינה ואין יחסים של עוסק מעסיק בין החבר העובד לקיבוץ) - שלא נדבר על זקנים ואלמנים/אלמנות שהתאלמנו לפני עידן הפנסיה ו"בקיבוץ החדש" או הדפרנציאלי נותרו לבדם בעול ההתפרנסות, כי הזכויות בגין הנפטר/ת נקברו יחד איתו. הגיע הזמן להחליט - קיבוץ או לא קיבוץ. קיבוץ הוא ישוב שיתופי, המבוסס לחלוטין על ברכי הסוציאליזם בכל התחומים (בעיקר בתקצוב השכר, רמת חיים ודיור) "האנדרוגינוס" הזה הוא שקר - שקר מול מוסדות המדינה ויותר מכל שקר לחברים עצמם. קיבוץ שבפועל חדל זה לא בושה להיות ישוב רגיל בעיקר בכדי לחזק (חלוקת נכסים) את אלה שנפגעו עם המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ החדש (כמו שנאמר הלו - זה קיבוץ?)

עוזי עוסק בו כנכס לשימוש או מכירה. את התפיסה של עוזי לא צריך להסביר, עוזי רוצה להיות ככל האדם. לאבישי אני מציע למתן קצת את הצורך לתלות בקיבוץ את תכלית החיים. החיים, אבישי, הם מסלול שכל אחד עושה ב 120 השנים שניתנו לו. הוא יכול לבחור בטוב או ברע, הוא יכול לטעות או לדייק בתחזיותיו. אבל חיים טובים הם חיים רלוונטיים לתקופה, לחברה ולמשפחה שבה אתה חי. הם חיים שבהם צריך לפעול למען אותה משמעות אבל לא להעמיד את מימושה כתנאי בלעדי לטעם החיים. עשית קיבוץ כי האמנת בזה - יופי. הקיבוץ שינה את פניו - לא נורא, כל עוד בתוך מה שיש אתה יכול לבחור בטוב על פי השקפתך. לאן אנחנו הולכים? כל עוד זה ביחד אין מי שיוכל להחליט לבד. עדיף להתרכז במה שטוב לשעתו, לשמוח בהצלחות ולדלג על הכישלונות. מה יהיה בסוף - נדע בסוף

לא נוסעים באותם מכוניות ובדרך כלל לא נוטים להשתייך לאותה 'קהילה' חברתית. בקיסריה למשל מתגוררים רק אנשים אמידים ומעלה בעוד באור עקיבא הסמוכה גרים בעיקר מי שאינם כאלו.. כך שבדרך הטבע, אותו "טבע האדם" שלאורו רוצים כנראה רובנו לחיות, אנשים חיים כ"קהילה" רק עם מי שמעמדו הכלכלי והחברתי דומה לזה שלהם ולכן גורלם של הקיבוצים לשעבר הוא אחד משניים: לפלוט החוצה את העניים או להתפצל לשכונות ו'קהילות' נפרדות בתוך אותו ישוב כמו 'צפון' ו'דרום' תל אביב..

אבישי מעלה שאלות חשובות בדיון על הקיבוץ "הדיפרנציאלי" לשיטתו וה"נורמלי" לשיטתי. לגבי השאלה האם פעם הקיבוץ לשעבר יהיה ישוב רגיל, אז התשובה שלי חד משמעית, הקיבוץ לשעבר, בגלל מבנהו הפיזי ובעיקר מפני שרבים מהחברים קשורים בקשרי משפחה וחברות, לא יכול להיות "עוד ישוב". הקיבוץ לשעבר, בסופו של דבר, יהיה ישוב קהילתי לכול דבר, אבל עקב העובדה שהבתים צפופים, כנראה שתהיה נדרשת הרבה יותר טולרנטיות בין השכנים. אבישי מדבר כול הזמן על כך, שהפערים בין השתכרות החברים או בין החברים הפנסיונרים לאלה המשתכרים יהיו קטנים, צר לי אבישי זה לא יקרה, האחריות לפרנסתו של החבר על כול היבטיה (כגון תשלום ביטוחים שונים) הרבים, עברה מה"קיבוץ" לחבר. הפערים בין הכנסות החברים, ימשיכו לגדול, ומכיוון שתהיה הפרדה (כמו בעמיעד) בין ההכנסה של התא המשפחתי להנה"ח של הקיבוץ, ואיש לא נובר בחשבונות הבנק של החבר, איש לא בודק "איפט הכסף", לא ניתן יהיה להגיע לרצונו של אבישי למסות את העשירים ולתת לעניים בקיבוץ. בקיצור התשובה לשאלה די ברורה, אנחנו לא בצומת, אנחנו בכביש הסרגל, הצומת היתה כאשר עמדנו לעבור מהתנהלות שיתופית למתחדשת, היום אנחנו באמצע המסע, במסע יש הרבה מכשולים והרבה נסיונות להשאיר מרכיבים של הקיבוץ הישן כגון חינוך משלים שכולנו, גם ה"זקנים" משלמים עליו, ושרותים ציבוריים כגון ברכת שחיה משודרגת על חשבון הכלל. אז הסוף ידוע, הדרך ברורה פחות או יותר, המרכיב היחידי שאיננו ברור זה הזמן, כמה זמן זה ייקח, דהיינו איזה מין רכב לוקח אותנו מנקודה א ל ב, מהיר או איזה טרנטה ששובקת 50 פעם בדרכה אל היעד.