עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אמרי חברי / דברים ליד הקבר ...

אמרי חברי / דברים ליד הקבר ...

אלישע שפירא, 17/11/2013

 

על עלילות חייך אמרי, עוד יספרו ויכתבו...

אני אפרד ממך היום בדברי על חברותנו המיוחדת.

חברות שהייתה רצופת עשייה ציבורית משותפת,

בקיבוצינו, בקיבוץ הארצי של פעם, בתנועה הקיבוצית,

במפ"ם שאיננה כבר, בחברה, בכלכלה ובמטה השיתופי.

אך יותר מכל הייתה בה הערכה רבה וחברות אישית ואנושית,

כל מה שחברות כזו יכולה לתת.

 

היו לנו לפעמים גם חילוקי דעות, שנבעו בעיקר מהבדלי המזג שלנו.

לא פעם הערת על ה"איגופים השריונאים העמוקים" (בלשונך) שאפיינו את דרכי.

אתה הבאת אתך את החתירה למגע ואת ההסתערות הישירה אל ועל היעד.

הדימויים הללו אינם מקריים, היות ואתה היית לוחם בכל מה שעשית,

בכל משימה שלקחת על עצמך, בכל תפקיד שמלאת.

 

כלוחם על הדרך שהאמנת בה, היה בך השילוב המיוחד,

של מצביא ומנהיג, הרואה את כל החזית ואת כל המרחב מגובה רב,

מצביא ומנהיג המוביל יחד אתו רבים, צעירים ומבוגרים, המאמינים כמוך.

והייתה בך העקשנות והנחישות, כמו לוחם סמוראי, המפלס את דרכו לבדו בג'ונגל.

בין שהג'ונגל הוא סבך בירוקראטי שקרן אור אינה חודרת מבעדו

ובין שאלו הם ים המספרים שאתה לומד לקראת הסיבוב הבא,

כדי לעמוד בתוקף מול מנהלי הבנקים, או נערי האוצר.

 

בעיניך הקרב אף פעם לא היה אבוד, תמיד ראית לפניך את הגבעה הבאה,

ותמיד האמנת שאפשר לגייס את הרבים למען מטרה ראויה.

לגייס בדרך שלך, לא בצוו הבא מלמעלה, אלא בדיבור,

במבט ישיר, בשכנוע ובדוגמה אישית.

כך גייסת גם אותי לפני שנים רבות.

 

ועוד תכונה נדירה ומיוחדת הייתה לך.

כפי שידעת להוביל, ידעת גם לתמוך במי שהלכו אתך.

היית לוחם נחוש ולפעמים קשוח לאמונתך, לדרכך,

אך הייתה בך פתיחות שאינה מובנת מאליה

לשותפים לדרך, למי שהובילו לידך,

לפניך או אחריך.

 

לא היית איש של טפיחה על השכם ושל גילוי רגשות,

אך בתוך כל המאבקים והמלחמות שהובלת,

לא אבדה לך אף פעם מידת החברות,

תשומת הלב, ראיית הסובבים אותך,

החיוך המבוייש קמעה שהקרין חום אנושי,

והמילה הטובה המפרגנת,

שהשרו תחושה של חברות טובה ואמיצה.

 

כך אזכור אותך אמרי,

כך אזכור אותך עד אחרון ימי.

 

 

למאמרים של אלישע שפירא
נכתב בתאריך
17/11/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו