עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

עצה ליורש
 

עצה ליורש

מאת עזרא דלומי, 28/10/2013

 

עצה למחליפו של יואל מרשק: מאות הצעירים הנמצאים בשנת שירות הם כר פעולה עצום. הם השקעה בטוחה לעתיד. התרכז בהם, עזוב את כל היתר

 

בתוך שלל המשימות שהפיק יואל מרשק במשך רבע מאה כראש אגף המשימות הלאומיות בתנועה הקיבוצית, בולט כמגדלור מפעל השנת שירות. ראשיתו, אמנם עוד הרבה לפני בואו לתפקיד, אך אצלו הוא זכה לפריחה וגידול. לא במקרה: זאת היתה משימה קבועה, לא מזדמנת, לא מומצאת, לא יוזמה פרטית, שגם ענתה על צורך אמיתי. זהו מפעל חשוב המהווה תשתית לצמיחה של מעגלי קבוצות, קומונות עירוניות, מנהיגות צעירה; חממה לטיפוח מחנכים, מסלול לקידום שינוי חברתי. עם זאת, עדיין מלווה את המפעל הזה תחושת החמצה, משום שרק מעט מן הפוטנציאל הטמון בו מומש.

 

מאות בני י"ג הבאים לשנת שירות הם שדה שראוי היה לחרוש בו באופן אינטנסיבי מבחינה חינוכית-רעיונית, כדי שהשלכות המפעל הזה יימשכו גם לאחר שילכו הצעירים הללו לצבא ו"יצאו לאזרחות". לא לנתק את הקשר עימם בתום שנת השירות. להשקיע בו ולהמשיך לטפח אותו, במקום לשלוח הודעות ימיות בבקבוק למלך סעודיה ובמקום לפלרטט עם נוער הגבעות.

 

אל היוצאים לשנת שירות ראוי היה להתייחס כעתודה למנהיגות, כשגרירים של התנועה בחברה הישראלית, בערך כמו שהיו הפלמ"חניקים והנחלאים שעזבו העירה או כמו אלה שעברו את הקיבוץ כילדי חוץ ובחברת נוער. בכל אחד מהם נשאר "קצת קיבוץ" והוא שימש לו עורף ציבורי כשעלה הצורך. אמת, רוב השנת שירות בימינו איננה עוברת בקיבוצים, אך העבודה המשותפת, החיים בקומונה, האחריות והתרומה לזולת, מכילים את המרכיבים באמצעותם ניתן ליצור זיקות ובריתות עם מעגלי הקבוצות המתפתחים - שהם בקצם "הקיבוץ המתחדש" - לימים יבואו. זהו אותו "החומר".

 

ניתן למצוא מתאם בין מעמדו של הקיבוץ בחברה הישראלית, לבין כמות "שאריו" בחברה הישראלית. ברגע שאלו נמוגו, עם הפיחות בקליטת גרעינים ועם הפסקת קבלת חברות נוער, לא היה עוד מי שיצא להגנתו נוכח התקפות נוסח "המיליונרים עם הבריכות" ו"חיים על חשבון המדינה". כדי לא לרחוץ בניקיון כפיים יש לומר כי חלק מההתקפות הציבוריות הזמין עליו הקיבוץ בעצמו – במשחקיו בבורסה בניסיון הבולעני לנכס אליו את כל הקרקעות שהוחכרו ועוד. אלא שאין זה מבטל את העיקר: את יחסי הגומלין שלו עם החברה הישראלית אפשרו רבים שחוו אותו דרך תנועות הנוער או באופן כלשהו במסלול חייהם.

 

מאחר ויואל עומד לסיים את תפקידו בקרוב, הנה הצעה למחליפו: המשימה האמיתית נמצאת מתחת לאפך: 700-800 צעירם הם כר פעולה עצום. התרכז בהם, עזוב את כל היתר. ארגן להם סמינרים רעיוניים, ארגן להם עיתון אינטרנטי בעריכתם, חבר אותם לקומונות העירוניות ולקבוצות הבוגרים בכל אזור ואזור, חדש קשרים עם אלה שסיימו בשנים האחרונות. חשוב על הטווח הארוך, לא על הבאזז התורן. וזכור: מקור הסמכות של כל המיזם הזה הוא התנועה הקיבוצית.

 

אני מזכיר את מקור הסמכות משום שבצוותא, שהוא מוסד קיבוצי, ייסדו את הקריירה שלהם אייקונים וטאלנטים שהגיעו רחוק מאוד. מילה שלהם לטובת הקיבוץ, ברגע של משבר, שוויה זהב, אבל בשבילם צוותא היה מרתף לתרבות מתקדמת בלב תל-אביב. שום קשר לתנועה הקיבוצית.

 

למאמרים של עזרא דלומי
נכתב בתאריך
28/10/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו