עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

השכלה נגישה לכל נפש
  

השכלה נגישה לכל נפש

מאת אלישע שפירא, 14/8/2013

 

חלילה לנו לנהוג בהשכלה כמו בסחורה בשוק, שככל שקשה להשיגה עולה ערכה

 

באחד הערבים הזדמן לי לצפות בדיון טלוויזיוני שלא השאיר אותי אדיש. הדיון נסב על השאלה: "האם הנגישות הקלה להשכלה גבוהה גורמת לשחיקה במעמדם של התארים האקדמיים?" חלק מהמתדיינים קוננו על כך שמעמדו של התואר הראשון נשחק עד כדי כך, שומו שמיים, שכמה בעלי תואר ראשון נראו עובדים בעבודות כפיים כדי להתפרנס למחייתם. נזכרתי בדבריו של אחד הבולטים מבין מורי בחוג לפילוסופיה, שתיאר את האקדמיה כ"שמורה פיאודלית בעולם קפיטליסטי". האקדמיה על היררכיית התארים, השאולים מהעידן הפיאודלי, מול הקפיטליזם החופשי בו "כולם שווים" לכאורה. העולם הליברלי בו האדם נמדד בעיקר על פי חבילת הדולרים שברשותו ולא על פי מוצאו או ייחוסו. החיבור בין שני העולמות הוא שהפך את ההשכלה ואת התארים הפיאודליים הנלווים לה למנוף חשוב לעשיית כסף. בשילוב שבין שני העולמות היה הלימוד לשמו ל"בזבוז זמן ומשאבים". בניגוד לציווי היהודי, האומר: "אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהן", הנורמה השולטת היום במקומותינו היא: "עשה תורתך קרדום לחפור בה".

 

השכלה לכל

 

אל תטעו בי, אני מחשיב מאוד את הלימוד והידע. אם הדבר היה תלוי בי הייתי פותח את שערי האוניברסיטאות לכל, ללא מבחני כניסה כלל. ודאי שללא הצורך לעמוד במבחנים הנלעגים המכונים "פסיכומטריים". נכון יהיה לפתוח את מוסדות הלימוד לכולם, בתקווה שיותר משמונים אחוזים מהסטודנטים יסיימו בהצלחה את לימודיהם, לפחות במה שמקביל לתואר הראשון. העובדה שלא כולם ימצאו עבודה מתאימה במקצועם, ואולי חלקם יעדיפו עבודה אחרת, אינה צריכה להרתיע. אין כל פסול בעובד כפיים משכיל, כפי שלא רק ההשכלה הפורמאלית היא הקובעת את התאמת העובד למשימות המוטלות עליו. בנעורי היו לי מורים ומחנכים מצוינים, משכילים ובעלי שאר רוח, שלא היו בעלי תארים אקדמיים. בשבילי הארץ התהלכו חקלאים מצטיינים, יודעי ספר, אנשים שתרבותם והשכלתם הכללית חבקה עולם ומלואו. בשנות עבודתי בתעשייה פגשתי אנשים יצירתיים, שפיתחו ותכננו מכונות בכישרון הנדסי רב, ללא לימודי הנדסה כלל. כפי שראיתי ועבדתי עם מהנדסים מצוינים שלמדו את המקצוע בטכניון והמשיכו ללמוד ולהתעמק בו כל שנות עבודתם. האיש שהביא לפריצת דרך שיווקית משמעותית, באחד ממפעלי התעשייה המצליחים בארץ, עשה זאת עם רקע של שחקן תיאטרון, כפי שמנהלים מצליחים רבים באו משלל מקצועות והתמחויות שאינם דווקא לימודי כלכלה וניהול.

 

הדרך לעולם הידע

 

אין פסול בתארים ובלימודים הפורמאליים למי שזו הדרך המתאימה עבורו. אני ממליץ להשלים גם עם ה"סממנים הפיאודליים", בבחינת "רע הכרחי" שאינו אמור לבטל את הלימוד עצמו. ילמד כל אחד על פי דרכו וירבה דעה. אך תמיד רצוי לזכור, את שאמר פרופ' זאב צחור באותו דיון טלוויזיוני שהזכרתי בתחילת הרשימה. הוא אמר שם: "ההשכלה היא המפתח לעולם הידע, והיא אינה רק או בעיקר הדרך להשיג עבודה". לרבים ההשכלה הפורמאלית היא הדרך המתאימה להשתלב בעולם העבודה והפרנסה, וזה בסדר. לאחרים היא תורמת מימדים נוספים המעשירים את חייהם, וגם זה בסדר. חלילה לנו לנהוג בהשכלה כמו בסחורה בשוק, שככל שקשה להשיגה עולה ערכה. יש להחיל על ההשכלה את הערכים הדמוקרטיים ולעשותה שווה ונגישה לכל נפש. ואם כתוצאה מכך תרד יוקרתם של התארים הפיאודליים, לא יגרע דבר מחשיבותה ומתרומתה של ההשכלה לחיי כולנו.

 

למאמרים של אלישע שפירא
נכתב בתאריך
14/8/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו