עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בית כנסת בקיבוץ: כך מרבעים מעגל
 

בית כנסת בקיבוץ: כך מרבעים מעגל

מאת יזהר בן נחום, 7/8/2013

 

השימוש בחדר המוזיקה, הנמצא באחריות המועצה האזורית כבית כנסת, מאפשרת למתנגדים למוסד זה לומר: בקיבוץ שלנו אין בית כנסת

 

עוד מחלוקת בקהילת בית קמה הוכרעה מבלי לגרום לנזקים חברתיים. ברוב של 165 תומכים מול 30 מתנגדים ונמנע אחד, התקבלה הצעת הוועד בנושא בית כנסת בבית קמה. מי שזוכר את אסיפת הקהילה הראשונה בנושא זה, זוכר ודאי צלילים צורמים שבבית קמה אנו עושים ככל יכולתנו להימנע מהם. הצלילים היו צורמים לא רק בשל רגישותו של הנושא עצמו, אלא משום שלתוך הדיון הסוער בנושא בית הכנסת, שבו לא הייתה החלוקה בין "קיבוץ" ל"הרחבה", השתרבבו ביטויים כמו "אתם באתם לבית שלנו", או "תגידו תודה שבאנו להציל אתכם מפשיטת רגל" וכדומה.

 

המחלוקת עצמה, בסופו של דבר, הסתיימה בפשרה זמנית. סוכם שכיתת המוזיקה בבית הספר "ניצני הנגב" תשמש כבית כנסת בסופי שבוע וחגים. הפשרה הזו אפשרה למתפללים להגיע לבית הכנסת ברגל ולא לחלל שבת בנסיעה ומצד שני, אפשרה לאלה שהדבר חשוב להם מבחינה עקרונית ואידיאולוגית להצהיר: "בקיבוץ שלנו אין בית כנסת", שהרי שטחו של בית הספר "ניצני הנגב" נמצא באחריותה של המועצה האזורית. עם זאת סוכם, כי הפנייה להקמת מבנה קבוע לבית כנסת בבית קמה לא ירדה מהפרק, אלא תיבחן כעבור שנה לאור מספר המשתמשים בבית הכנסת הזמני. גם הפשרה הזו השאירה את שני הצדדים מרוצים, לפחות חלקית. התומכים בהקמת בית כנסת קיוו שחלומם יתגשם בתום השנה והמתנגדים עקבו בשמחה לאיד אחר המספר הקטן של מתפללים בסופי שבוע שאינם חגים ("אין להם אפילו מניין") וקיוו שאותם נתונים מספריים ימנעו את מה שנתפס מבחינתם כהתגשמות של חלום רע.

 

שנת המבחן התארכה לשלוש שנים ולפני כשבועיים הובאה לקלפי הצעה מוסכמת מטעם הוועד: בבית קמה יוקם "מבנה רב תכליתי בו יתקיים בית כנסת אורתודוכסי". בנוסף לפעילותו של בית הכנסת האורתודוקסי, "ישמש המבנה, בהתאם לצורך, לצרכים קהילתיים-תרבותיים רוחניים נוספים" וביניהם "טקסים יהודיים חילוניים ושל זרמים שאינם אורתודוכסיים". למען הגילוי הנאות, עלי לציין שההצעה לא הייתה לרוחי. כיהודי אתאיסט, אני דוגל בהפרדה מלאה וברורה בין בית כנסת (שאין לי צורך בו) ובין פעילות יהודית חילונית, בין שמדובר בטקסים ובין שמדובר בלימוד. בתחילה אף פניתי לוועד בבקשה להעמיד להצבעה הצעה נגדית שלי, על-פיה יוקם מבנה שישמש כבית כנסת אורתודוקסי בלבד, אך כאשר התברר לי שהצעת הוועד מקובלת על המשתמשים הקבועים בבית הכנסת, הגעתי למסקנה שאין טעם להתנגד לה.

 

בסופו של דבר התקבלה החלטה שאני לא מאושר ממנה, אם כי אני מניח שהשימוש בפועל במבנה שיוקם יהיה לפעילות אורתודוקסית בלבד, בעיקר מסיבות מעשיות. לי אישית תהיה בעיה להשתתף בפעילויות המתקיימות בבית כנסת. מצד שני, אני מאוד שבע רצון מהדרך שבה התקבלה ההחלטה. אני מודע לביקורת הרואה את השבחים החוזרים ונשנים בטור הזה לקהילת בית קמה כטרחנות, אבל מתנחם בכך שראיית הדרך שבה אנחנו מתנהלים כמובנת מאליה היא העדות הטובה ביותר להצלחתה.

 

בקיבוצים אחרים מתקבלות החלטות בדרכים מכאיבות הרבה יותר - התארגנות של "מפלגות" המנהלות תעמולה, ערעורים, פניות לרשם האגודות ובתי משפט וצווי מניעה. כל הפעילות הזו נמשכת זמן רב, יוצרת משקעים של עוינות אישית וכשמגיעים סוף סוף להכרעה, הקהילה מרוסקת מבחינה חברתית ואז, אחרי ששילמו הרבה כסף ליועצים חיצוניים שהובילו את התהליך, משלמים עוד פעם הרבה כסף ליועצים חיצוניים שיובילו תהליך של שיקום חברתי. אצלנו זה אחרת. נכון שלקראת ההצבעה בקלפי בנושא בית הכנסת נעשו פניות בעל-פה ובטלפון לבוא ולהצביע בעד הצעת הוועד, אבל הכל התנהל ברוח טובה וחברית, כולל ההצבעה. כיו"ר ועדת הקלפי, אני רואה אנשים באים להצביע בחיוך. ככה זה בבית קמה.

 

למאמרים של יזהר בן נחום
נכתב בתאריך
7/8/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו