עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (32)

 

לאן מכאן (32)

מאת חן יחזקאלי11/7/2013

 

"תרבות המעגל" העלתה שיחה, את מעגל המשוחחים, היא לא ביקשה לגדל חסידים שוטים ומוחאי כפיים. האם תרבות זו אבדה?

 

השבוע השתתפתי בישיבת הורים של הגיל הרך. מאור בני בן ארבע ושני שליש, וזה עדיין גיל רך. בישיבה נדונה מחלוקת כואבת בין אנשי ההרחבה הקהילתית לקיבוץ. אנשי ההרחבה הקהילתית דיברו בתוקפנות גלויה תוך התעלמות מהפצרותיה של יושבת הראש. חברי הקיבוץ, מצדם, היו חסרי אונים. החוויה טלטלה אותי למשך שלושה ימים. חבר שהיה איתי שם אמר כי שורש הרע בפער בין ערכי הקיבוץ לבין אלו של מי שבא מן החוץ. אחרי כל ההפרטות והשינויים, עדיין מדברים על ערכי הקיבוץ; ועדיין אין זו קלישאה ריקה.

 

מאז ראשיתה התגאתה תנועתנו לא רק בערכים אלא גם בתרבות שיח ייחודית. תיאר אותה בצורה החיה ביותר המשורר חיים גורי ברשימתו "תרבות המעגל" בעיתון "דבר", שכבר הזכרתי ברשימות קודמות. אני עצמי נתקלתי ברשימתו זו בהיותי כבן 19, בשנת 1978,כשעבדתי בחטיבת בני איחוד הקבוצות והקיבוצים בנוער העובד והלומד - החטיבה". פגשתי אז את חיימק'ה רוזנבלט, ודרכו את סדנאות המנחה המתחלף, שעיקרן בכך שהן מאפשרות ניסוי וטעיה בכל הנוגע לסגנון השיח. אז נעשיתי מודע לראשונה לשאלת תרבות השיח הרצויה: מהי תרבות זו? במה היא כרוכה? מהם תנאי המינימום לשיח אינקלוסיבי? מכבד? אפקטיבי? עד כמה וכיצד עולים תנאי המינימום הללו בקנה אחד אלה עם אלה? כוונתי: כיצד ניתן לנו לקיים שיח שהוא גם אינקלוסיבי, גם מכבד וגם אפקטיבי? מאז שגיליתי את השאלות הללו אני רואה בהן את השאלות החשובות ביותר לכל חברה אנושית. לכן אני מחפש כבר שלושים ושש שנים אחר אנשים המתעניינים בהן אף הם: לא כאלה שמסכימים עם ההשקפות הנכונות, אלא כאלה שמתעניינים בשאלות החשובות. חיפשתי בכל מקום, אבל בעיקר חיפשתי בתנועה הקיבוצית, שכל כך התגאתה - ועודה מתגאה, ובצדק, כמו בסיפור לעיל - בערכיה ובתרבות השיח שלה. שלושים ושש שנים, ואני עוד מחפש.

 

מכיוון שאני חוזר ומזכיר את רשימתו של חיים גורי, הבה ואביאנה לפני הקורא:

בשכבר הימים התקיימה בארץ ישראל תרבות, שאני מכנה אותה "תרבות המעגל". הכוונה לקשר השווים והשותפים. לא "שיעור פרונטלי", לא נואם מול המון מוקסם ונלהב ומריע, "תפוס על חם", לא הפועל ומקבל הפעולה, לא השר והשומע, לא הרץ והצופה, אלא תרבות המעגל, שפירושה - שירה בציבור, או שיחת חברים או דיון בחבורה.

"תרבות המעגל" שהתקיימה בתנועות הנוער ובתנועה הקיבוצית ובפלמ"ח ובעוד מסגרות רצוניות, טיפחה סגנון דיבור מיוחד. את מקום הנואם הגדול תפס המשוחח המורה, המבקש לברר דברים, להבקיע יחדיו מן הספק, לשכנע בצוותא.

התרבות ההיא דחתה את הדמגוג, את אשף המילים, את הקוסם והמכשף, וחתרה אל העיון ואל השותפות. היא כבדה את המבוכה כמצב חיובי, שבו מבקשים אנשים לחשל את אמונתם.

תרבות המעגל לא הייתה מועדון ויכוחים סלוני, חס וחלילה. היא הכירה תנופת עשיה ותשוקת יצירה ומורא קרבות ופריצה והבקעה ומעשים חיים, אך היא ביקשה מן הדובר כי ידבר אל זולתו כדובר אל עצמו ולא כמי שיורד אל העם ולא כמי שמקסים את העם וכמי שמחניף לו.

"תרבות המעגל" חתרה אל דמוקרטיה במובנה הנעלה. היא הבינה שכל מהפכה מבקשת להעניק לשותפים לה את הכרת ערך עצמם ואת כבודם האנושי. היו לה מנהיגים אך הם עלו מתוכה ושבו אליה. "תרבות המעגל" העלתה שיחה, את מעגל המשוחחים, לערך מחנך וטיפחה את הדיון הסוער. היא לא ביקשה לגדל חסידים שוטים ומוחאי כפיים.

האם היא שוקעת?

 

זהו קטע מקסים. הייתי מחליף את השאלה: לא האם היא שוקעת, אלא מדוע היא שקעה? אולי התשובה היא שזרעי שקיעתה היו כבר בתוכה, בדמות הרעיון כי עלינו " להבקיע יחדיו מן הספק", "לשכנע בצוותא" ו"לחשל את אמונתנו". הספק אינו כלא ואין צורך להבקיע ממנו אלא ללבנו, הניסיון לשכנע הוא כוחני, ואמונה אינה צריכה חישול אלא בחינה. ואולי זה היה משהו אחר?

 

שאלות אלו מציקות לי תדיר. אני מחפש: למי עוד הן מציקות? אני שואל ומיד מתחרט, כי נשמע לעצמי כמטיף. איך אפשר לחפש אנשים ששאלות אלו מציקות להם מבלי להיות מטיף? אני יודע, יש לשים דברים בפרופורציה: אפילו היום תרבות השיח אצלנו, בקיבוץ, משובחת ללא השוואה מכל מה שיש מסביב. ישיבת ההורים שסיפרתי עליה לעיל מדגימה זאת היטב. אני מצטער, זה לא מספיק.

 

  

לקריאת המאמר - חלק 1 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 2 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 3 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 4 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 5 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 6 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 7 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 8 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 9 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 10 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 11 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 12 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 13 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 14 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 15 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 16 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 17 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 18 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 19 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 20 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 21 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 22 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 23 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 24 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 25 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 26 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 27 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 28 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 29 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 30 - לחצו כאן

לקריאת המאמר חלק 31 - לחצו כאן

 

נכתב בתאריך
11/7/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו