עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (27)

 

לאן מכאן (27)

מאת חן יחזקאלי8/5/2013

 

כשבקיבוץ טענו שילדינו מחונכים לעצמאות וגם להיות מחויבים להישאר בקיבוץ, הצניעו את הסתירה בין הדברים

 

ביום שני שעבר שאלתי את בני מאור, איזה יום היום. הוא השיב: יום שני. שאלתיו: ואיזה יום מחר? הוא השיב: שבת. שאלתי: מדוע? השיב: כי ככה אומר השיר: "מחר שבת, מחר שבת..."

 

אצלנו נהוג לקחת אמיתות קונטקסטואליות, כלומר תלויות הקשר, ולהכריז עליהן שהן מטה-קונטקסטואליות, בלתי תלויות בהקשר, ולראות בכך מהלך מחוכם מאין כמוהו. רק בבגרותי למדתי שזו תולדה של ההשקפה שהפילוסוף האנגלי ממוצא יהודי-אוסטרי קרל פופר קרא לה אוטופיזם. מייסדי הקיבוץ עשו זאת בלי הכרה: במקום לשאול, מתי ובאילו תנאים ה"יחד" (או השיתוף, או עבודת האדמה, או העוינות לתחרות וכולי) הוא טוב, הם הכריזו כי ה"יחד" הוא טוב, נקודה.

 

לפעמים זה מוצדק לנהוג כך, למשל, כשצריך סיסמת בחירות. כשברק אובמה אמר "כן, אנחנו יכולים", לא דרשנו ממנו לומר מה אנחנו יכולים, וכשאנשי הקמפיין של מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמרו כי "ברושי הופך מילים למעשים" לא דרשנו מהם לומר אילו מילים ואילו מעשים, וזה בסדר גמור, כי ככה זה עם סיסמאות בחירות.

***

אלא שהחיים הם לא סיסמת בחירות. אני לא מתכוון שלא רצוי לחיות את החיים כאילו הם סיסמת בחירות, אלא שזה לא אפשרי. כשאנו מעמידים פנים שדבר לא אפשרי הוא אפשרי, אנו מעמידים פנים שאין התנגשות וממילא שאין צורך לבחור, ואז אנו מסתירים את בחירותנו. לכך אינספור דוגמאות. למשל, כשבקיבוץ טענו שאנו מחנכים את ילדינו להיות עצמאיים ועם זאת, באותו הזמן, להיות מחויבים להישאר בקיבוץ, הצניעו את ההתנגשות בין שתי מטרות חינוכיות אלו, שהרי הראשונה אוסרת על אינדוקטרינציה בעוד שהשנייה מחייבת אותה. ממילא הצניעו את העובדה שעשו אינדוקטרינציה, מאחורי דיבור יופמיסטי על "חינוך לערכים". או, למשל, כשהשמאל החילוני קורא להפרדת דת ממדינה בישראל, הוא מצניע את העובדה כי אי אפשר לדרוש ממנהיגים שלא יתחשבו באמונותיהם הדתיות. ממילא הוא מצניע את העובדה כי כוונתו למנוע מאנשים בעלי עמדות דתיות שונות משלו להגיע לעמדת הנהגה, שזוהי שאיפה אנטי-דמוקרטית ואף אנטישמית, וכמובן, היא כרוכה בכפייה דתית.

***

למעשה תומך השמאל בכפיה דתית פעמיים - הן בכך שהוא תומך במתן סמכות אכיפה לרבנות, והן בכך שהוא דורש לאכוף על הרבנות לפסוק בניגוד לאמונתה. (רוב אנשי השמאל חושבים כי הדרישה השנייה מנטרלת את הראשונה ובכך מקרבת אותנו אל מדינות המערב המתוקנות. למעשה היא מקרבת אותנו למלחמת אחים). או, למשל, כשהימין בישראל דוגל ברעיון ארץ ישראל השלימה הוא מצניע את העובדה שחלקים נרחבים מארץ ישראל השלמה נמצאים ממזרח לירדן. ממילא הם מצניעים את העובדה כי הם אינם דורשים מן המדינה לספח את כל שטחי ארץ ישראל השלימה. למעשה הם מצניעים את העובדה כי הם אינם דורשים מן המדינה לספח אפילו את אותם חלקים מארץ ישראל השלימה אשר ממערב לירדן. ממילא הם מצניעים את העובדה כי הם אינם מכירים בישראל, לא רק בעניין מסוים זה או אחר, אלא בעיקרון. הם מכירים בישראל כשהם דורשים ממנה לתמוך במעשיהם, ולא כשהם נמנעים מלקיים את חוקיה או כשהם נמנעים מלהציע לה לספח באופן חוקי את השטחים שהם מנסים לכפות עליה לספח באופן לא חוקי. וכך הלאה.

 

המשותף לכל הדוגמאות הנ"ל הוא כי הן כרוכות בהעמדת פנים כי רעיון תלוי הקשר הוא אמת מעל לכל הקשר. חוסר כנות זו עולה לנו ביוקר עצום. כך שהשאלה מדוע אנו נוהגים כך ממשיכה להציק. אחת התשובות הרווחות היא שזו השפה היחידה שהם (הילדים, העם, הדתיים, החילוניים, הערבים: כל אחד וה"הם" שלו) מבינים". זה הסבר לוקה, כי גם אם זה נכון, תפקידנו ללמד "אותם". אלא אם כן מדובר ברפי-שכל אבל אז יש חשש שכאשר אתה מדבר עם רפה שכל ב"שפה היחידה שהוא מבין", מהר מאוד מיטשטש ההבדל בינו לבינך, ואיש אינו יודע יותר מיהו רפה השכל ביניכם.

 

עם כניסתו לתפקיד הודיע מזכ"ל התנועה איתן ברושי על כוונתו להקים בתנועה צוותי חשיבה סביב הנושאים והמטרות החיוניות בתנועה. יש לי הצעה: להקים צוות חשיבה רעיוני-מדיני לדיון בשאלות המדיניות שישראל ניצבת מולן, בתקווה להוות מודל לדיון רציני שילך ויגדל וישוכפל ויכפה על הנהגת המדינה להתייחס אל אזרחיה כאל אנשים רציניים ולא כאל רפי שכל. מה דעתך, איתן? אני מוכן להנחות את הצוות האמור, ואם אינך יכול לשלם לי אעשה זאת אפילו בהתנדבות, למרות שכידוע לך אני ומשפחתי רעבים ללחם.

 

אמנם זה לא קשור, אבל אני רוצה לספר לכם איך נגמר הסיפור עם מאור. כשהגיעה השבת שאלתי אותו, איזה יום היום, והוא השיב, היום מחר. שאלתי: מדוע? השיב: כי ככה אומר השיר: "מחר שבת, מחר שבת..."

   

 

לקריאת המאמר - חלק 1 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 2 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 3 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 4 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 5 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 6 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 7 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 8 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 9 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 10 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 11 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 12 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 13 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 14 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 15 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 16 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 17 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 18 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 19 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 20 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 21 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 22 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 23 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 24 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 25 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 26 - לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב בתאריך
8/5/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו