עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שיתופי - חדשני / השגיאות של שלי
 

שיתופי - חדשני / השגיאות של שלי

מאת אורי הייטנר, 10/3/2013

 

כפי שכתבתי במדור זה, בבחירות האחרונות תמכתי במפלגת העבודה. הייתה זו בראש ובראשונה הצבעה אישית בעד שלי יחימוביץ', שאני רוחש לה הערכה רבה. אף שראיתי בהודעתה טרם הבחירות שלא תצטרף לממשלה משגה חמור, אני מעריך את כושר העמידה שהיא גילתה מול הלחצים והפיתויים להצטרף לממשלה. שלי יחימוביץ' מוערכת גם בעיני יריביה הפוליטיים כבעלת יושרה, ואילו הפרה את דברתה, לא זו בלבד שהייתה מאבדת את עולמה, היא גם הייתה גורמת נזק נוסף למעט האמון הציבורי בפוליטיקה ובפוליטיקאים.

 

דווקא בשל הערכתי לשלי יחימוביץ' ותמיכתי בה, אני רואה לנכון להצביע על שגיאותיה, שהרי תמיד סלדתי מחסידים שוטים. אני מאמין שביקורת יש להפנות בראש ובראשונה פנימה, כלפי הקרובים ביותר.

 

במאמר זה אני מותח ביקורת על שתי שגיאות חמורות שעשתה בשבוע שעבר יחימוביץ'.

 

גלגל ספייר

 

שלי יחימוביץ' הכריזה, שאם "הבית היהודי" תפרוש מהממשלה לקראת הסדר מדיני, מפלגת העבודה תצטרף במקומה. זו הודעה מוזרה מאוד.

 

מפלגת העבודה רצה לבחירות עם מסר מרכזי ברור וחד - המסר החברתי כלכלי הסוציאל דמוקרטי. שלי יחימוביץ' לא הצטרפה לממשלה, אף שהוצע לה התפקיד המשמעותי ביותר להגשמת הדרך הזאת - משרד האוצר עם מלוא הסמכויות, בטענה שבשיחות עם נתניהו הייתה תהום אידיאולוגית, כהגדרתה, בין שתי המפלגות.

 

ולפתע, שלי מכריזה שאם תהיה התקדמות בנושא שהיה שולי לחלוטין בקמפיין הבחירות שלה, היא תצטרף אוטומטית לממשלה שבנושא המרכזי בעבורה פעורה ביניהן תהום, וזאת ללא תנאי - כלומר ללא השפעה על הדרך החברתית כלכלית וללא קבלת תיק האוצר, שהוצע לה עכשיו. אז היכן ההיגיון?

 

עצם ההתחייבות מראש להצטרף לממשלה בשל התהליך המדיני היא איוולת. תהליך מדיני הוא מילת קסם חסרת תוכן? איך אפשר לתמוך בתוצאה שאיננו מכירים? אולי יתרקם הסכם מסוכן? מפלגה היא אוטומט? פוליטיקה היא "נעשה ונשמע"?

 

שלי יחימוביץ' אמרה את הדברים באזכרה ליגאל אלון, בקיבוץ גינוסר, במלאת 33 שנה למותו. יגאל אלון לא היה פוליטיקאי אוטומטי ולא אמר הן באופן אוטומטי לכל הסכם מדיני של ממשלת הליכוד. הוא התנגד להסכם קמפ-דיוויד שעליו חתם בגין, בעיקר בשל התנגדותו לעקירת יישובי סיני ולנסיגה לקווי 49', שהייתה תקדים מסוכן לזניחת רעיון הפשרה הטריטוריאלית. אמנם בסופו של דבר הוא נמנע בהצבעה, אך ביקורתו הייתה חריפה.

 

לאחר דבריה אלה הוסיפה שלי, שאינה מאמינה שבאמת בנימין נתניהו יוביל תהליך מדיני שיביא להסכם. אלה הם דברי אופוזיציה אוטומטית, דברים לא רציניים. הרי שלי יודעת היטב, שהפלסטינים אינם רוצים בהסדר אמיתי ומתעקשים על "זכות" השיבה שנועדה לממש את חזון שתי המדינות הפלסטיניות בא"י. האשמת ממשלת ישראל באחריות לכך שאין הסכם אינה הוגנת ואינה הולמת אופוזיציה אחראית. אם שלי יחימוביץ' רוצה לבנות את מפלגתה באופוזיציה כאלטרנטיבה לשלטון, מן הראוי שתשאיר לזהבה גלאון את תפקיד האופוזיציה האוטומטית חסרת האחריות.

 

תרנגול הכפרות של שלי יחימוביץ'

 

חובתו המוסרית של מנהיג מפלגה, לנקות את האורוות בתוכה ולהילחם בשחיתויות הקיימות בה. לכן, לכאורה, יש לשבח את שלי יחימוביץ' על כך שחשפה את שמו של החשוד עמיר פרץ.

 

אולם בצעדה זה יחימוביץ' פעלה בדרך הקלה - היא לא נאבקה בשחיתות מבית, אלא הטילה את כולה על מי שפרש מן המפלגה. אך קניית הקולות לא הייתה ב"התנועה" אלא במפלגת העבודה. ועמיר פרץ אינו החשוד היחיד, אלא גם השר לשעבר מג'אדלה וח"כ אראל מרגלית. מאחר ועמיר פרץ פרש ממפלגת העבודה, החשד נגד מרגלית, חבר סיעתה, אמור להטריד את יחימוביץ' יותר מהחשד נגד עמיר פרץ.

 

שלי יחימוביץ' לא נהגה באומץ. כשהכותרות דיברו על שחיתות במפלגתה, היא הסיטה את האש לכיוונו של עמיר פרץ, שכבר אינו חבר מפלגתה. הדלפת שמו נתפסה כנקמנות יותר מאשר כמלחמה בשחיתות.

 

למאמרים של אורי הייטנר
נכתב בתאריך
10/3/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו