עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (19)

 

לאן מכאן (19)

מאת חן יחזקאלי, 11/2/2013

 

כיצד מגינים על מורים ופוליטיקאים שאינם מוכנים להעמיד פנים של הסכמה, ששואלים שאלות שאין שואלים?

 

כשבא דודי אוריאל לביקור, הגיש לו מאור בני בובת כלב ללטף. אוריאל סירב בנימוס: "אני לא מלטף חתיכות בד ממולאות בצמר גפן". לאחר מכן התחבא מאור וצעק לאוריאל שיחפש אותו. אוריאל השיב: "מדוע שאחפש אותך, אני הרי יודע בדיוק איפה אתה?"

 

אנו נוהגים להעמיד פנים, כאקט של התחשבות, שאנו מאמינים בפנטזיה של ילדינו. יש פה שלוש הנחות: ראשית, שיכולתו של הילד ליהנות מפנטזיה חיונית; שנית, שיכולת זו מותנית בכך שהילד יאמין בפנטזיה; ושלישית שיכולת הילד להאמין בפנטזיה מותנית בכך שאנו, המבוגרים, נעמיד פנים כי אנו מאמינים בה יחד איתו. מתוך שלוש הנחות אלו, ידוע רק על הראשונה כי היא אמת.

 

הדרישה לנהוג כמאמינים (המוכרת יותר בנוסח המקודד: "לשחק את המשחק")  מושמעת בהקשרים רבים, במיוחד בתחומים החשובים בחיינו: הרומנטיקה, הפוליטיקה והחינוך. הנחת המוצא היא כי מי שאינו מכבד את הדרישה הזו אינו יכול להיות פוליטיקאי או מחנך. יש לדרישה נוסחים רבים. הנוסח הרך ביותר אינו דורש כי נבטא אמונה, אלא רק שנימנע מלכפור או לפקפק. אפילו החברה מתגייסת לעזרתנו על ידי שלא מדברים על מושא האמונה או הכפירה. ובאמת זה די קל להימנע מלכפור בדברים שממילא אין מדברים עליהם.

 

אחת לכמה זמן קם אדם שמדבר על מה שאסור וכופר במה שאסור לכפור, אבל מיד נבהל מעצמו ועושה משהו שנותן לנו רישיון שלא לקחת אותו ברצינות. למשל, ס. יזהר מתח ביקורת נוקבת על החינוך אך הוסיף שיש לחדול מחינוך בכלל, כאומר, "תעזבו, אני סתם פרובוקטור". או הפוסט-ציונים המותחים ביקורת נוקבת על ישראל אך עוברים בשתיקה על פשעי אויבינו כאומרים, "תעזבו, אנחנו סתם שונאי ישראל". או אני, שבכל פעם שהייתי משמיע דברי ביקורת הייתי מוסיף דברי התחכמות כאומר, "תעזבו, אני סתם ליצן". אנשים שככה נוהגים - שלא יתלוננו. אז אני לא מתלונן. אבל, אודה, נשבר לי.

 

לבושתנו, אנו מתעלמים גם מאותם המסרבים ברצינות גמורה (אם-גם אולי כואבת) לדרישה להעמיד פנים, ללא פרובוקציות, ללא עוינות וללא התחכמות. במיוחד, מורה שמסרב להעמיד פנים מעורר חרדה ואי שקט בקרב תלמידיו. הללו מתמרדים ואף מתלוננים עליו בהנהלה שבלית ברירה מגבה אותם. כתוצאה אותו מורה אינו יכול להחזיק כיתה וההנהלה נאלצת לפטרו. פוליטיקאי שכך נוהג מעורר חרדה ואי שקט בקרב עמיתיו, המסתייגים מדבריו הקשים, פעמים מהעדר הסכמה ופעמים מהעדר אומץ. כתוצאה הוא מבוּדד ומנוטרל. ממילא מוכחת הנחת המוצא: מי שאינו מכבד את הדרישה להעמיד פנים אינו יכול להיות לא פוליטיקאי ולא מחנך ועליו להסתפק בעבודות דחק כמו חלוקת עיתונים.

 

השאלה, על כן, אינה האם הנחת המוצא היא אמת. התשובה ידועה: היא אמת. השאלה היא, מה ניתן לעשות על מנת שהיא תחדל להיות אמת? כיצד, במילים אחרות, ניתן להגן על מורים ופוליטיקאים שאינם מוכנים להעמיד פנים של הסכמה, שמדברים על מה שאין מדברים עליו, ששואלים שאלות שאין שואלים, ושעושים זאת ברצינות ומתוך אכפתיות אמתית? כיצד ניתן לעודדם?

 

ברכותיי לך, איתן ברושי, על שנבחרת למזכיר התנועה הקיבוצית. כצעד ראשון עם היכנסך לתפקיד, אני קורא לך, ליזום דיון בשאלה זו: כיצד ניתן להגן על מורים ופוליטיקאים שאינם מוכנים להעמיד פנים של הסכמה, שמדברים על מה שאין מדברים עליו, ששואלים שאלות שאין שואלים, ושעושים זאת ברצינות ומתוך אכפתיות אמתית? כיצד ניתן לעודדם? בכך שתיזום דיון בשאלה זו תיתן תקווה לכולנו. כמו כן אני קורא בזאת לעזרה ופונה לכל מי שעתיד תנועתנו קרוב לליבו, בייחוד לאלה שהם גם חברים בתנועה, ובאופן מיוחד לאלה שהם גם מנהיגים בתנועה: לך מוקי צור, לך אהרון ידלין, לך יואל מרשק, לכם אבשלום (אבו) וילן ונמרוד מדר, לכן רבקה וילנד, עדנה סולודר וסמדר סיני, לבועז אפלל, לדוד דרומלביץ', לפסח האוספטר, ולעוד רבים וטובים. אני מזמין את כולכם להירתם ליזמה לדיון בשאלה, כיצד ניתן להגן על מורים ופוליטיקאים שאינם מוכנים להעמיד פנים של הסכמה, שמדברים על מה שאין מדברים עליו, ששואלים שאלות שאין שואלים, ושעושים זאת ברצינות ומתוך אכפתיות אמתית? כיצד ניתן לעודדם?

  

לקריאת המאמר - חלק 1 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 2 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 3 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 4 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 5 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 6 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 7 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 8 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 9 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 10 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 11 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 12 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 13 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 14 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 15 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 16 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 17 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 18 - לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

נכתב בתאריך
11/2/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו