עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שיתופי - חדשני / מפלגת ההסתה ושנאת החינם
 

שיתופי - חדשני / מפלגת ההסתה ושנאת החינם

מאת אורי הייטנר, 16/12/2012

 

מפלגת ההסתה ושנאת החינם נמצאת בשני קצותיה של המפה הפוליטית בישראל: "ימין" ו"שמאל". על שוחרי הדמוקרטיה להיאבק בה

 

ההיסטוריון ד"ר אודי מנור, הוא מראשי הנאבקים נגד הפוסט ציונות בכלל, ומגמות הפוסט ציונות באקדמיה הישראלית בפרט. בעמדותיו המדיניות - על פי ההגדרות המקובלות, שאיני חסיד שלהן (כיוון שהן שטוחות ומחמיצות את מורכבות המציאות) של "שמאל" ו"ימין", הוא נמצא קצת "ימינה" מהעמדות המקובלות כ"מרכז - שמאל". בשנים האחרונות הוא מותח ביקורת חריפה על תהליך אוסלו, שכישלונו נעוץ, לדעתו, בעצם הבחירה באש"ף כפרטנר; בהיות אש"ף גורם קיצוני, שמהותו היא שלילת קיומה של ישראל. לטענתו, אילו בחרה ישראל בפלסטינים פרגמאטיים ומתונים כפרטנר, היא יכלה לממש פשרה היסטורית הוגנת.

 

בנקודת הזמן שבה בחרה ישראל בתהליך אוסלו, טוען מנור, היה עליה לדבוק במו"מ עם המשלחת הירדנית פלסטינית, שנציגיה הפלסטינים היו תושבי יו"ש ולא נציגי "פזורת תוניס", כלומר לדבוק בדרך שהייתה עדיפה על רבין בראשית כהונתו. על כך כתב מנור, יחד עם אדם רז, במחקר שפרסם בגיליון האחרון של "כיוונים חדשים". בנקודת הזמן של שנות ה-70, סבור מנור שראוי היה לטפח את אגודות הכפרים הפרגמאטיות ולא את פעילי אש"ף, כפי שעשינו בהובלת שר הביטחון שמעון פרס. על כך הוא כתב בספרו "לעשות שלום עם הפלסטינים". השלום בו מאמין מנור, כולל בהחלט את חלוקת א"י וויתור ישראלי על שטחים.

 

בעקבות תכנית רדיו שהוקדשה לספרו של מנור, הוא קיבל מכתב נאצה מיואב וגלבוע, שני תושבים בשומרון, והנה כמה "פנינים" שדליתי ממנו: "בדבריך מלאי השנאה לארץ ישראל הזכרת לנו את ההיסטוריונים הבולשביקים שהמציאו היסטוריה משלהם בהשראת השלטונות הסובייטים. הבעיה היא בכך שאתה מנחיל לתלמידיך את השקפותיך האנטי לאומיות והפוסט-ציוניות ואם חלילה את[ה] משמש כמורים להיסטוריה, הם ימשיכו לעוות את האמת ההיסטורית של ארץ ישראל ואת היותה שייכת אך ורק לעם היהודי, ושנאתם לארץ תוגבר משל שנאתך... ד"ר לשנאה אנטישמית... אתה כפי הנשמע, פוסל את התנ"ך ואת הנאמר בו באשר לשייכותה של הארץ לעם ישראל בלבד וממציא כאמור תיאוריה משלך שכולה הזויה, חולנית ומעוותת לחלוטין. נראה שאינך יודע מה מעשיך בארץ ישראל, ובכן שדה התעופה לוד ואף נמל אשדוד פתוחים בפניך לצאת מכאן לעולם 'הגדול' ולהשתכן בגרמניה הטמאה (בדכאו למשל או בבניין ואנזה בברלין)... דורי דורות של יהודים נכספו לארץ ישראל והתפללו 'לשנה הבאה בירושלים', ואתה, אנטישמי משוקץ ויהודון עלוב נפש מוכן לוותר עליה ולתתה לרוצחים הערבים ולארגון אשף (=ארגון שחרור פלסטין). הערבים הנאצים מתכוונים לכל ארץ ישראל מירדן ועד ים (כולל את מקום סמינר אורנים)" ועוד כהנה וכהנה דברי בלע, הסתה ושנאת חינם חולניים כיד הדמיון המטורף של אותם חוגים.

 

"הנה טקסט משעשע" - זאת הייתה כותרת הדואל ששלח לי אודי, ובו שיתף אותי במכתב השטנה. אותי הטקסט הזה ממש לא שעשע. הטקסטים האלה הם הזבל המדשן גידולי פרא כמו ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר, יונה אברושמי ופורעי "תג מחיר".

 

מה אתה ממליץ לי לעשות? נועץ בי אודי מנור. השבתי לו, שבשום אופן אסור להתעלם מן המכתב ולגנוז אותו. נהפוך הוא, חשוב שהוא יגיע לידיעת הציבור. אולם חשוב מאוד ליצור את ההפרדה הברורה בין המכתב הזה ומה שהוא מייצג, לבין הציבור הדתי לאומי וציבור המתיישבים ביו"ש, שברובם המכריע סולדים מן ההסתה, השנאה והפנאטיות הזו ומוקיעים אותה.

***

בחלוקה המקובלת והשטחית בין "שמאל" ו"ימין", מי ששלחו את מכתב הנאצה, הם החלק הקיצוני יותר של מחנה הימין, שמחנה השמאל, שגם לו יש חלק קיצוני יותר, נמצא בעימות ומלחמה נגדו. אני כופר בחלוקה הזאת, ורוצה להציע חלוקה אחרת - הפרדה בין המחנה הציוני הדמוקרטי, שהוא רוב מניינו ובניינו של הציבור היהודי הישראלי, שיש בתוכו חילוקי דעות ומגוון השקפות, לבין המחנה האנטי ציוני והאנטי דמוקרטי, מפלגת ההסתה ושנאת החינם, המאיימת על הדמוקרטיה הישראלית ומסכנת אותה.

 

הנה, טקסט נוסף מבית היוצר של מפלגת ההסתה ושנאת החינם, אותו קראתי שעות אחדות לפני הטקסט שכה שעשע את אודי מנור. להלן, מספר "פנינים" ממאמר הנאצה: "איפה היית ב-22 בינואר? זו השאלה שתיזכר הרבה אחרי הבחירות האולי אחרונות בישראל... למהפכה כזאת יש שם: פשיזם דתי משיחי אנטי דמוקרטי... המהפכה הגזענית המשיחית שבלעה את האורתודוקסיה בישראל בלעה את הליכוד... ברשימת הליכוד אין פייגלין אחד... כולם חמוריו של פייגלין... כולם בליכוד הבינו בידי מי המאכלת... בכל ראי בליכוד - מאחרון העסקנים ועד לראי של ראש הממשלה - ניבט פייגלין. זה המודל שעל פיו ישראל מתיישרת. הכת המשיחית הגזענית הדתית... גוש פשיזם דתי גזעני ברור... מוטב, רגע לפני האפוקליפסה, להתבונן בעיקר. רכבת הפשיזם הדתי הנה היא באה... התמונה המחרידה של פוליטיקאים המשחקים ב'דוקים' על מסילת הרכבת רגע לפני הרמיסה איננה חדשה. שנות ה-30 לא היו מתרחשות לולא המשיכו המרכז, הימין המתון והשמאל ב'אג'נדות' פרטיות שהכינו מראש - כאלו המהפכה הפשיסטית אינה אפילו שמועה. בכך המשיכו עד לשניית הירמסותם האישית... יש שישה שבועות לצאת מ'האישי' ולנסות להציל את חלום הציונות מהפשיזם הדתי הממריד. אחר כך יהיה די חושך לכולם".

 

הטקסט הזה, אחיו התאום של מכתב הנאצה ששלחו יואב וגלבוע לאודי מנור, הופיע ב-12.12.12 ב"הארץ", תחת הכותרת "פייגלין וחמוריו". את מאמר הנאצה וההסתה הזה, תמונת הראי של המכתב למנור, כתב המסית והמדיח הסדרתי ספי רכלבסקי, המקבל מידי שבוע במה להסתה ושנאת חינם ברוח זו ב"הארץ".

 

יואב, ספי וגלבוע שייכים לאותה מפלגה - מפלגת ההסתה ושנאת החינם. הם איום על הדמוקרטיה. אנשים כיגאל עמיר הם האקדח. אנשים כיואב, ספי וגלבוע הם היד האוחזת בו.

 

על כל שוחרי הדמוקרטיה הישראלית, מן ה"ימין", ה"מרכז" וה"שמאל", להתאחד נגד המפלגה הזאת, שכבר המיטה עלינו אסונות ואם לא נדכא אותה, תמיט עלינו עוד אסונות רבים.

 

נכתב בתאריך
16/12/2012



הרשמה לניוזלטר שלנו