עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קודם כל הידברות
 

קודם כל הידברות

מאת יזהר בן נחום, 13/11/2012

 

הבאת כל סכסוך פנימי לבית המשפט איננה מיטיבה עימנו. עדיף להשתמש באכיפה רק כאמצעי אחרון

 

אסיפת הקהילה האחרונה, שהתכנסה במועדון בהשתתפות כ-30 חברות וחברים, התנהלה על מי מנוחות ובאווירה חברית למופת. איש לא הרים את קולו ולא השמיע מילים או ביטויים חריפים כלפי נוכחים אחרים בדיון. כל מי שזוכר את שיחות הקיבוץ בבית קמה בעבר, יכול להעיד שתרבות הוויכוח לא הייתה תמיד הצד החזק בהן. גם באסיפות הקהילה שלנו נשמעו מדי פעם צלילים צורמים, כמו, למשל, בדיון על בית הכנסת.

 

הטונים, כאמור, היו רגועים. התוכן היה רגוע פחות. הבעיה העיקרית שצפה ועלתה במהלך הדיון התרכזה במילה אחת - אכיפה. במשטרים דמוקרטיים (בין מקצועותי הרבים אני גם מורה לאזרחות), "אכיפה" פירושה אמצעים שהשלטון נוקט כדי שהחוקים שחוקקו נציגי העם יקוימו גם על-ידי מי שחולק עליהם. בעיית האכיפה הייתה אחת מנקודות התורפה של הקיבוץ הישן. "אצלנו אין משטרה" נהגנו לומר תמיד והתכוונו לשני דברים: א. אין למוסדות הקיבוץ אמצעי אכיפה כמו אלה שיש למוסדות המדינה. איננו יכולים להכניס לכלא חבר קיבוץ המפר אחד מחוקינו הפנימיים - קונה קומקום חשמלי או מבריז מגיוס לפרדס; ב. למרות שאנחנו אזרחי המדינה, אנו מתנגדים לערב את מוסדות המדינה במקרים של עבירות פליליות המתרחשות בתוך תחומי הקיבוץ - עבירות רכוש, אלימות, תקיפה מינית ושימוש בנשק, שלא לדבר על עבירות תנועה.

 

בשנים האחרונות חל שינוי, אם כי לא מספיק, ביחס לעבירות פליליות המתרחשות בתוך תחומי הקיבוץ. פחות משמחת אותי התופעה של פנייה לבתי משפט גם בעניינים פנימיים שבין החבר לקיבוצו או קהילתו - ענייני דיור, בחירת מוסדות, אורחות החיים בקיבוץ ועוד. גם כשמדובר בנושאים שמחוץ לקיבוץ גולשים אל התחום הפלילי, כמו לשון הרע, אני מעדיף עדיין הידברות על פנייה לבתי משפט.

 

באסיפת הקהילה האחרונה שלנו נחשפה העובדה שגם הוועד שלנו, נכון להיום, מעדיף הידברות. בכך הוא מגלה דמיון רב למוסדות הקיבוץ הישן. אפילו בנושא של עבירות תנועה בתוך תחומי היישוב לא עירבנו עדיין את המשטרה. באסיפה נשמעו קריאות לוועד לשנות את מדיניותו בנושא האכיפה. יו"ר הוועד השיב במתינות ולא שלל אפשרות כזו, אך מאידך גיסא דיבר על הצורך בשיקול דעת, הלוקח בחשבון עלות מול תועלת.

 

גם אני מציע לכולנו לשקול עלות מול תועלת בנושא האכיפה, אך אני מבקש להבהיר שהביטוי "עלות מול תועלת" אינו מתייחס רק לנושאים כספיים כמו שכר טרחה לעורכי דין. השאלה שמטרידה אותי היא האם בקהילה שממירה יחסים חבריים ביחסים כוחניים והידברות בכיפוף ידיים, מספר המקרים שבהם חברי קהילה פועלים בדרך שפוגעת בקהילה או בחבריה עולה או יורד. גם באותה אסיפה הובע חשש שנטישה של דרך ההידברות תביא להתבצרות בעמדות ולא לפתרון הבעיה.

 

מעשייה יהודית מספרת על חלמאי שהתלונן על כך שהשמש זורחת ביום, כשממילא יש אור, ולא בלילה החשוך, שבו זקוקים לה הרבה יותר. האור של בית קמה הוא הרוח החברית והשמש שגורמת לאור היא הדרך החברית שבה פתרנו בעיות עד היום. עד היום לא ידוע לי על אמצעים משפטיים שנקטו מוסדות הקהילה נגד אחד מחבריה, אבל גם לא ידוע לי על ההפך. אמצעי המאבק החמור ביותר שראינו בקהילת בית קמה הוא שליחת מיילים. עדיין לא ראינו כאן יו"ר ועד או מנהל קהילה שמקבל מכות, שלא לדבר על יריות (ואני מדבר על דברים שקרו בקיבוצים אחרים).

 

האם אני מבקש לומר כאן שבשום מצב אין להשתמש באמצי אכיפה? לאו-דווקא. יתכן שלעיתים אין מנוס מכך, אך מוטב שנראה באכיפה אמצעי אחרון ונמעיט בשימוש בה ככל שניתן.

 

למאמרים של יזהר בן נחום
נכתב בתאריך
13/11/2012



הרשמה לניוזלטר שלנו