עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בין מרקס למרקסיזם
 

בין מרקס למרקסיזם

מאת גדעון שפירא, 4/11/2012

 

מה יש בתיאוריה המרקסיסטית המאפשר לשלול בשמה את החופש והחירות מבני אדם באופן כה קיצוני

 

1. תחייה אקדמית אופפת את שם קרל מרקס, אך למרות דברי ישעיהו ברלין: "הפילוסופים נמצאים היכן שהתותחים יורים" ועם כל הזהירות דומה, כי באקדמיות מתעניינים בעיקר בקולגות ותגובותיהם. חזרה אל מרקס מצריכה קפיצה נחשונית מעל המאה ה-20, אל תקוות המאה ה-19. האם נטייה כזו מלמדת על יצירתיות הגותית? האם מה שיש לומר על המרקסיזם מתמצא בכך, שהוא לא מומש בידי האנשים הנכונים?

 

2. שיטת מרקס התיימרה להציג מהלך, שבו החברה האנושית עוברת מפיאודליזם דרך בורגנות וקפיטליזם אל סוציאליזם וקומוניזם עד ביטול המעמדות ואף שקיעת המדינה. זאת, תוך העלאת האנושיות למדרגתה הגבוהה האפשרית. אך המתודה שהפיחה תקוות בלב כה רבים, השאירה בעיקר שאלות. יש האומרים, "לא נחוץ לדעת, נחוץ להבין" ואין כמו שאלות לסייע בכך.

 

3. מדוע המרקסיזם לא נקלט בחברות אליהן כוון והקהל "הטבעי" לרעיונות מסוג כזה לא התנדב לאמצם? איך ניתן להסביר את העובדה, שחברות עולם שלישי הפכו לקרקע הפורייה ביותר עבור הצעות מרקס? האם מצבן אפשר בחינה אמיתית של השיטות, על-מנת להכריע איזו הראויה ביותר?

 

4. מדוע פילוסופית החירות והשחרור, אשר מרקס ראה את עצמו מראשי מבשריה ומגדיריה, הייתה לבסיס הנוח ביותר עבור שלטונות טוטליטאריים עריצים ורצחניים, לא כלפי אויבים חיצוניים, אלא אל מיליוני בני עמם שלהם ממש?

 

5. מה יש בתיאוריה המרקסיסטית המאפשר לשלול בשמה את החופש והחירות מבני אדם באופן כה קיצוני, שיטתי ומקיף? בצדק מאשימים את סטאלין בסטייה מהמרקסיזם. לנין וחבריו לא הקלו בהכרח על ההמונים, אולם כך-או-כך, האם ללא הדמויות הללו היה צומח קומוניזם אירופאי הרואה עצמו יורשו של מרקס?

 

6. מדוע בפילוסופיה המרקסיסטית לא מצויה המלצה מוסרית, העשויה לשמש כלי עזר להתמודדות באי הבנות הרווחות בין בני אדם? מדוע מרקס פונה אל השלטונות ומתעלם מהאנשים, בעוד פילוסופיות אחרות מתייחסות אליהם?

 

7. מדוע במסגרת תיאוריה השוללת את הדת מכל וכל, צמחו הגירות, שרק התפרצויות נוצריות ואסלאמיות דמו להן? ולא רק זאת, אלא שקמו דמויי אינקוויזיציה קומוניסטיים העולים על זו הנוצרית? ונזכור, ממול לאמירת מרקס "הדת היא אופיום להמונים", הופיע הנוסח, "האידיאולוגיה היא אופיום להמונים". האם אין פירושו, כי לאידיאולוגיה תפקיד הדומה בכל לזה של הדת?

 

8. ישנן עדויות על אופיו הרחום ואף תמימותו של מרקס. בתו העידה עליו מפיו, כי הדבר השנוא עליו מכל היה תופעת ההתרפסות בין בני אדם. אבל האם אין יודעים, כי בחסות שמו קמו מנגנוני שלטון וניהול, אשר ההתרפסות שימשה המכשיר והדרך היעילים ביותר להשתלבות בהם?

 

9. כלל בפילוסופיה ובמוסר אומר, כי קיימת הלימה בין המהלכים הננקטים לבין המטרה המושגת. פירוש הדבר, גם אם שלטון יצהיר על "לא-תרצח", אך בתי הדין וכוחותיו המזוינים יעסקו בחיסול ברי פלוגתא, הוא יוכר כרצחני. האם נעלם מעינינו, כי זוהי זהותם של משטרים רבים הנושאים את שם מרקס? שאלה מעניינת בפני עצמה היא, האם מרקס היה בוחר במרקסיזם, אילו הזדמן לו לחזות במשטרים הנושאים את שמו?

 

10. היו שהזהירו את מרקס על העלול להתרחש, אם תתגשם דוקטרינת המהפכה שלו. בלטו בהם פרודון הצרפתי ובאקונין הרוסי שטענו בין היתר, כי פועלים שיכבשו את השלטון יהפכו לשליטים. ולפי באקונין, "אם מונעים תחרות על העושר, מתחילה תחרות על מעמד ושררה וזה לא יותר טוב". ובובר הוסיף, "הסוציאליזם 'האוטופי' הלא-מרכסיסטי רוצה בדרך שהיא שווה במהותה למטרה".

 

11. אפשר להזכיר גם את הגל, אביו הפילוסופי רוחני של מרקס, אשר לרוע מזלו מייחסים לו אבהות גם על הלאומנות הגרמנית, כפי שלמרקס על הקומוניזם וברור, ששניהם לא התכוונו להרע. הדוקטרינות של הגל ומרקס מהוות דטרמיניזם היסטורי עקיב למדי ושוללות פעילות אנושית היוצרת מהלכי חיים חדשים כאן ועכשיו. פעילות אשר כונתה במחשבת הדת, "התערבות בשיקולי הבריאה". האם איננו זוכרים, כי דברים דומים נאמרו גם על הציונות והאוטופיה הקיבוצית?

 

12. קיבוץ. האם ללא טוטליטריזם של הובלת מאבק מסתלפת משמעותו? האם האדם, כאישיות חד פעמית ואוטונומית, הבוחרת ומיישמת אחריות אישית, נוגד את הרעיון הזה? האם המשפחה היא רק קבוצת משנה בחברה? האם שוויון בין מעמד הפרט לזה של הכלל מפיל את יסודות השיתוף? בנוסף לייחוד ומעבר לו, האם אין דמיון ואף זהות בין בעיות שונות העומדות בפני התנועות המיישבות לבין המדינה? האם ההתבדלות מדומים וקרובים מקילה על ההשתלבות בין רחוקים ושונים? האם המושג "ערכים חזוניים", איננו מזכיר את המשפט - "משורה משחרר רק המוות"?

 

המקורות שמורים אצל המחבר.

נכתב בתאריך
4/11/2012



הרשמה לניוזלטר שלנו