היום יום שישי ועסקני המט"ש כבר מזמן נעלמו איש איש לעיסוקיו הפרטים.
איזה פדיחה ש אחד במאי דווקא ביום שבת. מעניין כמה עסקנים יטריחו עצמם על חשבון היום הפנוי
ביקורת זה דבר חשוב ומעניין. הרבה יותר מעליב כשאין התייחסות בכלל, אבל להגדיר את "תחגוג את ה 1 במאי יחד עם פידל, הוגו צ'אבס וצפון קוריאה" ודברים מסוג זה כביקורת... נו-נו
מה מעניין אותכם מתגובות של אחרים. מדוע שתתעסקו בביקורת.
הרי כל החכמה נמצאת אצל המנהיג אלישע.
כך מתנהגת כת סגורה ולא מי שאמור ליצג חברי קיבוצים והסוף כמו כל הכתות הסגורות והמנותקות
אוי מריו, ומה רע בארגון הפגנה? למה צריך להתייחס לקיביצרים שאינם יוזמים דבר וכל שיש להם לעשות זה להעביר ביקורת ולהנפיק טרוניות? למה להתנצל??? תן לשטויות שלהם על "חזרה לסטאלין" וכל החרטה-ברטה הזה להתחלק לך על הגב.
20:00 רח' החשמל נווה רותם פרדס חנה.
עם אש רוח, כלי נגן, וחומר חברתי ויהודי. פרטים
050-7960725
ועד אז כתבה מדמרקר
הגבלת שכר המנהלים: מי בורח, מי יברח ומי יישאר כאן גרסת הדפסה שלח לחבר שתף בטוויטר
שתף בפייסבוק
עוד
07:37 | 29.4.2010 גיא רולניק
למנהלים הישראלים לא ממתינות הצעות עבודה בחו"ל
1. חיוך ציני קטן התפשט על פניו של בן שיחי כשהצגתי בפניו את השאלה. הוא אפילו לא חשב שהוא צריך לענות עליה. רק כשחזרתי ושאלתי אותו הוא נענה: "הרעיון שהמנכ"לים שמרוויחים את סכומי העתק האלה יברחו מישראל לחברות בינלאומיות בגלל החקיקה הזאת הוא מגוחך. לרובם אין שום יתרון יחסי או יכולת אמיתית לפעול בחברות גדולות בחו"ל. אין להם כישרון, יכולות או רשת היכרויות בינלאומית. הם לא אנשי היי-טק".
בן שיחי אינו סוציאליסט. למעשה, הוא אחד הקפיטליסטים הקיצוניים ביותר בישראל. הוא החל את דרכו בעולם העסקים לפני 30 שנה, ובאמצעות קנייה, השבחה ומכירה של חברות נהפך לאחד מעשירי המשק. העולם שלו נסב אך ורק סביב תשואות, רווחים והחזרים, ומעולם לא שמעתי אותו מתעניין בסוגיות חברתיות או פוליטיות. זאת בדיוק הסיבה לכך ששכר המנהלים מטריד אותו. הוא משוכנע שלמשכורות העתק המשולמות ברבות מהחברות הבורסאיות אין שום קשר למצוינות כלכלית.
"עליית השכר המטורפת משחיתה את הניהול של החברות", הוא אמר לי השבוע. "אני יושב עם מנהלים שמביאים תוצאות בינוניות ודורשים משכורות גבוהות רק משום שהם רואים בעיתון מישהו שמרוויח יותר מהם. לפעמים אלה בני הזוג שלהם שמטריפים אותם. הם כולם רוצים להופיע גבוה בטבלאות. אני אומר להם - בואו נקבע מנגנון שימדוד שיפור ברווחיות ובמניה במשך חמש שנים - אבל הם אומרים שהם קיבלו הצעה להרוויח כסף גדול כאן ועכשיו".
בן שיחי הוא כמובן אינטרסנט - יש לו אינטרס שבישראל יהיה שוק מנהלים תחרותי ונורמות של קשר בין כישרון לביצועים. הוא מאמין אדוק בכך שחברות קמות ונופלות על ניהול. נדמה לי שבנקודה זאת האינטרס שלו דומה לזה של מרבית קוראי הטור הזה, שאינם נמנים עם חונטת ההון והשלטון שהשתלטה על המשק בעשור האחרון.
אני מנסה להיות לרגע פרקליטה של החונטה ואומר לו: "אבל ראש הממשלה ויועציו אומרים שישראל צריכה להתמודד עם ארה"ב".
"ארה"ב", הוא מעווה את פרצופו. "וול סטריט הוא הדוגמה הרעה ביותר שאפשר למצוא. שם מתרחש שוד אמיתי ומתמשך של הציבור ושל בעלי המניות. למה אנחנו צריכים ללמוד מהשודדים האמריקאים?"
2. דניאל דורון הקים לפני 26 שנה את המרכז הישראלי לקידום כלכלי וחברתי, כדי לסייע בהפצת רעיונות של שוק חופשי בישראל. דורון נחשב לסדין אדום מול פניהם של מרבית האנשים המציגים את עצמם כ"חברתיים". הוא נחשב למעריץ נלהב של מילטון פרידמן - הכלכלן שידוע כסמן הימני של הקפיטליזם האמריקאי. דורון, שהיה בעבר אחד מיועציו הכלכליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סולד ממעורבות ממשלתית ומפקידים. כשחגג את יום הולדתו ה-80 לפני חודש, הופיעו לאירוע כמה מהחסידים הגדולים ביותר של שוק חופשי, וביניהם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שנשא נאום מלא שבחים.
לכאורה, היה מדהים לקרוא השבוע את מאמרו של דורון ב"ישראל היום", שבו הוא יוצא נגד משכורות העתק במשק. אבל מתברר שדורון לא נהפך בערוב ימיו לקומוניסט או לסוציאליסט. להפך: לדידו, משכורות העתק במשק מעידות על כך שהמשק הישראלי נשאר בעצם במובנים רבים תקוע בעידן כלכלת המקורבים של מפא"י: "החברות האלה הן חצי ציבוריות, אבל הן גם מונופולים. כך שמי שמשלם את המחיר הוא הצרכן ומשלם המסים הישראלי. לדבר על ישראל במשטר של שוק חופשי, כשכל הנכסים בה מרוכזים בידיים של 16 משפחות, זו בדיחה גרועה - שהיא בעצם בדיחה עלינו".
3. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, גם הוא מאמין גדול בכוחות השוק ובתחרות. הוא למד שוק חופשי, הוא לימד שוק חופשי והוא דחף שוק חופשי לכלכלות מפותחות רבות כששימש סגן יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. גם נגיד בנק ישראל חושב שרמת השכר במשק דורשת טיפול, גם הוא השתכנע שהריכוזיות במשק היא תופעה כלכלית מסוכנת שמאיימת על הצמיחה, על הפריון, על החדשנות ועל הדמוקרטיה.
ובמלים אחרות: הוויכוח האמיתי על שכר המנהלים במשק אינו בין קפיטליסטים לסוציאליסטים, בין כרישי וול סטריט לאנשים שרוצים לחזור למודל הקיבוץ או בין גישות אידיאולוגיות שונות. זה ויכוח בין חסידי שוק חופשי ותחרותי, שמשוכנעים שחלקים גדולים מהמשק רק מתחזים לכאלה, לבין חבורה גדולה של אנשים שנהנים מהמצב הקיים. זאת חונטה של אנשים שלא אוהבים כמה מהיסודות החשובים ביותר במשק פתוח וחופשי, כמו תחרות והזדמנות שווה לכולם.
4. חברי החונטה האנטי-תחרותית, מקורביהם וכל אלה שמצפים להתחבר אליה בהמשך, מזהירים אותנו בימים האחרונים מ"בריחה" של המנהלים המעולים שמככבים בטבלאות השכר אל העולם הרחב.
הטענה הזאת מגוחכת. מתוך 1,000 כוכבי השכר במשק הישראלי בעשור האחרון, לא תמצאו ולו עשרה מנהלים שעברו לנהל חברה בינלאומית בישראל או בחו"ל. אין זה כך רק מפני שכולם ציונים נלהבים, אלא בעיקר משום שרובם לא קיבלו שום הצעה לנהל חברה בינלאומית.
אלה שמקבלים הצעות ולוקחים אותן הם אנשי היי-טק, מהנדסים, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים מוכשרים. אולי כדאי שראש הממשלה ושר האוצר ידברו פחות עם הטייקונים ועם מקורביהם, וישאלו את אנשי ההיי-טק ואת בעלי המקצועות החופשיים מדוע הם שוקלים לברוח מישראל. הם יספרו להם על כלכלת מקורבים בסקטור הפרטי של המשפחות, על הפקרת האקדמיה ועל מכרזים תפורים לאנשים בינוניים ברוב חלקי הסקטור הציבורי. אולי הם גם יספרו להם על ההרגשה הכללית - שישראל היא שילוב של קפיטליזם וסוציאליזם של מקורבים.
ויש לנו הצעה לשלי יחימוביץ' - כדי לנטרל את הבלופים של ראש הממשלה ושל שר האוצר על "הבריחה" של המנהלים הגדולים, הודיעי מראש שהצעת החוק שלך לא תקפה למהנדסים ולמנהלים בחברות היי-טק או בחברות בינלאומיות שלא סמוכות על שולחן הרגולטור או על משלם המסים.
שהרי הציבור הישראלי, שנקעה נפשו ממשכורות הבכירים ומלפיתת הטייקונים, אינו טיפש. עינו לא צרה ביזמים מוכשרים שנהפכו בן לילה למולטי מיליונרים ממכירת סטארט-אפים. עינו גם לא צרה באנשים שהקימו עסקים קטנים ומוצלחים. רוב הציבור מקבל את עיקרון התגמול על יזמות, על כישרון ועל עבודה קשה. הוא פשוט מבין, בין אם מניתוח כלכלי או מאינטואיציה, שמה שאנחנו רואים כאן בעשור האחרון אינו קשור לכל הדברים הטובים האלה.
הגיע הזמן שראש הממשלה ושיועציו הכלכליים יהיו מרוכזים פחות באינטרסים של 16 או 20 משפחות ושל 5,000 מקורביהן המאיימים לברוח, ויחשבו על מאות אלפי אנשים צעירים ומוכשרים שלא מאיימים לברוח, משום שאיש לא מקשיב להם. חלק מהם פשוט מחפשים את הדרך לברוח - ורבים אחרים יודעים שאין להם חלופה, ושאין להם ארץ אחרת.
אמנם יש כאלה הצריכים הגנה. והיה עדיף שיקבלו אותה תחת מטריית חוקי המדינה.
מי הם אלו חבורת המט"ש המדושנת והמלקקת מהצלחת של התנועה שתייצג את אותם מסכנים ודפוקים?
זו חבורה שמניפה דגלים שאינה מזדהה איתם וכל שמצאה זה כלי לחפור ולהעביר את הזמן העודף.
והוא מניח את גופו להרדם שם במדרכת באמצע המולת רחוב א. בן גבירול ,
על מצע קרטון של אריזת מיטת איקיאה נעורים שני מטר על תשעים.
צמוד אל קיר תחנת האוטובוס כנגד הרוחות למצוא מסתור כנגד קור
והוא מניח את גופו להרדם, חציו חלום, חציו שיכור.
חציו מצד רוחו נכנס לבית ציוני אמריקה שבסמוך שוקע שם בלובי בספה של סקאיי דמוי עור
בשיחה קולחת באנגלית שוטפת עם תורמת ציונית מהשדולה
והוא מסביר לה איך הוא יבנה לה בית ציוני, ואיך יביא לה גאולה
כמו שחלמו כולם עליה אז בהתחלה. מניח את נפשו שם למולה
על מצע קרטון של אריזת מיטת איקיאה נעורים שני מטר על תשעים
באמצע המולת רחוב א. בן גבירול הוא נרדם,
חציו חלום, חציו שיכור
חולפים אותו ונחפזים אל מחוז חפצם.....
גם בימים אלה, כאשר התנועה הקיבוצית עושה ככל יכולתה למחיקת מהותה וזהותה, בעיקר על מנת ששכבת החברים העשירים שבכל קיבוץ תוכל להמשיך להעלות פימה עלי כסל ~
גם בימים אלו יש רבים שבשבילם כדאי לדון על משמעות האחד במאי בימינו -
למשל, הפועלים שאחרי עשרות שנות עבודה עדיין משתכרים שכר מינימום, השכבות החלשות, אותם עניים שלמרות עבודתם אינם מצליחים לטפס מעל קו העוני..
ויש עוד רבים.
עבור כל אלה קיימת משמעות לציון האחד במאי !
בוקר טוב למנהיג הדגול אלישע,
בוקר טוב לחבר מריו
בוקר טוב קומיסר חגי אלון
בוקר טוב לכל אלה שלא שמעו שהקומוניזם מת, סטלין כבר לא כאן והדמוקראטיה חזרה למקומותינו
הו עזרא
הו קיביצר
אוי עזרא ומריו
אוי מריו
הזמנה למדורת לג בעומר 1 במאי
האם יש הסעות מאורגנות להפגנה?
פועלים מזויפים
לכל המשתתפים
ואולי כן, אתה צודק מוטקה
חציו חלום על בית ציוני
בוקר טוב לפועל !
אבוי למיסים שלי
בוקר טוב לקומוניסטים
בואו לצעדת האחד במאי!