ראש חדש לזר"ש - אלישע שפירא, הרכז החדש של הזר"ש, מתכוון להרחיב פעילות ולכלול בה את הקומונות והארגונים החברתיים בארץ; לסייע לקבוצות מיעוט שיתופיות בקיבוצים מופרטים; למצוא פתרון תנועתי לבעיית השיכון ולהשתדל לשמור על שקט תעשייתי מול מזכירות התנועה. ראיון

ראש חדש לזר"ש
מאת עזרא דלומי , 4.2006
אלישע שפירא

 

אלישע שפירא, הרכז החדש של הזר"ש, מתכוון להרחיב פעילות ולכלול בה את הקומונות והארגונים החברתיים בארץ; לסייע לקבוצות מיעוט שיתופיות בקיבוצים מופרטים; למצוא פתרון תנועתי לבעיית השיכון ולהשתדל לשמור על שקט תעשייתי מול מזכירות התנועה. ראיון


חוץ מהדיונים על פעילות הזרם השיתופי ויעדיו, ייערכו בכנס השנתי בבארי (17.5) חילופי גברי. אמרי רון (משמר העמק) יסיים, לאחר ארבע שנות כהונה, את תפקידו כרכז הזר"ש  ואת מקומו יתפוס אלישע שפירא, השכן מעין השופט.

שפירא (63) הוא דמות ותיקה ומוכרת בזירה התנועתית. מאחריו כהונות של מזכיר הקבה"א ושל רכז הנהגה הארצית של השומר הצעיר. בקיבוצו כיהן כמזכיר, מרכז משק, וב-13 השנים האחרונות ניהל בהצלחה את מפעל אלתם. אבל יותר מהכל אוהב להזכיר שפירא את עברו כבוקר, אהבתו המקצועית הראשונה. למרות שורה של תפקידים כלכליים, שמילא ועדיין ממלא, בהשכלתו הוא איננו כלכלן. את לימודיו האקדמיים עשה בתחומי הפילוסופיה והאמנות.

לצד ריכוז הזר"ש (חצי משרה) ימשיך אלישע שפירא למלא שורה של תפקידים בקיבוצו – במפעל, ובריכוז נושא הקרקעות וכן ישמש כיו"ר הכלכלי של ניר יצחק.

"כמי שהיה בין יוזמי ומקימי הזר"ש והמעגל השיתופי, אני חש מחויב מאוד ליוזמה ולקיבוצים שחברו אליה", הוא אומר, "אני רואה עצמי כמי שבא לפעול בשם ולמען כל הקיבוצים השיתופיים ולמען מיעוטים התומכים בשיתוף בקיבוצים אחרים, ולמען קיבוצים העומדים להכריע בין העמקת ההפרטה והפערים לבין פתרונות פחות דיפרנציאליים ויותר סולידאריים".

 

איחוד המעגל והזר"ש

אלישע שפירא מדבר בזהירות על תכניותיו כדי שלא ייראו כהוראות הפעלה, אלא בעיקר רעיונות לדיון והחלטה. עיקרן - הרחבת הפעילות של הזר"ש (27 קיבוצים), איחודו עם המעגל השיתופי לגוף אחד (ס"ה כ-90 קיבוצים) ובניית מערכת "שתתמודד על כל המרחב  השיתופי והרעיוני של התנועה", כשהזר"ש מהווה את גרעינה הקשה.

"אני חושב שתפקידנו לפעול בתוך התנועה וגם מחוצה לה: עם הקומונות העירוניות, תנועות הבוגרים וקבוצות שיתופיות אחרות ולפנות גם לארגונים בעלי סדר יום של צדק חברתי הקיימים ברחבי הארץ", אומר שפירא, "אנחנו חייבים להיות בקשר עם כל הגורמים הרוצים להשפיע על סדר היום החברתי בארץ. אני מקווה שאפשר יהיה לעשות זאת בתוך ועם התנועה הקיבוצית כולה".

 

- מקובל לראות את הזר"ש כגוף יותר מחויב לשיתוף מאשר "המעגל". אתה חושב שניתן לאחד אותם בקלות?

"אינני חושב שבחוויה של חבר הקיבוץ יש הבדל בין המעגל לזר"ש. הזר"ש יצר תשתית ארגונית שתמשיך להתקיים עם הקבה"ד.  במעגל שותפים כל הקיבוצים השיתופיים שלא הכריעו על הצטרפות לזר"ש, כולל קיבוצים שעדיין מתלבטים. השאלה המשמעותית היא איך הקיבוצים בוחרים את דרכם ומתווים את התפתחותם – האם לפי מצפן שיתופי, או לפי מצפן אחר. השאלה הארגונית באה אחר כך".

 

- מדוע קיבוצים שיתופיים כמו מעגן מיכאל ובארי אינם בזר"ש? גם קיבוצך לא הצטרף באופן פורמלי.

"יש קיבוצים שיתופיים כמו בארי ומעגן מיכאל שהקמת הזר"ש נתפסה אצלם כבדלנות ולכן לא רצו להצטרף, למרות היותם שיתופיים. עם זאת בארי מארח את הכנס השנתי וזה חשוב. מאז איחוד התנועות והקמת המעגל השיתופי, לא עסקנו בספירת מלאי ובצירף קיבוצים חדשים לזר"ש, כיוון שראינו במעגל השיתופי את הכתובת. נצטרך לחשוב אם לחדש את ההתפקדות לזרם השיתופי. באשר לעין השופט, לדעתי אין שאלה אם הוא חבר בזרם, גם אם לא הצטרף ארגונית. בפועל, בהיותי מנהל מפעל הקיבוץ שיחרר אותי לפעילות בזר"ש ובכל הדיונים על עתיד הקיבוץ, התקבלו החלטות ברוב גדול ברוח השיתוף והזרם, כך שאנחנו בפנים".

 

עזרה ל"מיעוטים" 

- לעתים רבות עולה דרישה כלפי הזר"ש לתמוך במיעוטים שיתופיים בקיבוצים שהופרטו. מה דעתך?

"איננו מתכוונים להתערב במרקם הפנימי של קיבוץ כלשהו. לא נעסוק בעימותים פנים- קיבוציים. תרומתנו יכולה להיות בשלושה כיוונים: הראשון – להוות מסגרת לאותם חברים הזקוקים לכתובת רעיונית-ערכית; השני - לנסות למצוא פתרון לקבוצות מיעוט הרוצות לקיים שותפות  גבוהה יותר בתוך קיבוציהם. מבחינה חשיבתית צצה מברעם מציע את מודל 'הקיבוץ השיזורי'. זה עניין שראוי לבחינה, לי אין עדיין תשובות בנושא; עניין שלישי – להוות כתובת למצוקות פרטיות של אנשים - להקשיב להם לעזור להם להציג את העניין שלהם בפורומים רחבים, אם זה יידרש. כל זה בלי לפגוע במרקם היחסים בתוך כל קיבוץ".

 

- אתה מציג זירת פעילות רחבה שתצריך תקציב גדול. הוויכוח עם התנועה על גודל התקציב כלל גם איום לגביה עצמית של מיסים. זו אפשרות קיימת במקרה וההקצבה התנועתית לזר"ש לא תספק?

"אני מסכים שצריך יותר תקציב. אני מקווה שלא נגיע למצב של מיסוי נפרד לשיתופיים. לתשלום מס יש השלכות שהן חזקות מתשלום המס עצמו. זו הצהרה והתרסה כלפי המערכת. מצב שבו השיתופיים יצטרכו להתלבט בין התנועה לבין הזר"ש, הוא לא טוב. אם ההתפתחויות יהיו כאלה שלא תהיה ברירה - ואין סיבה שיקרה עם המזכירים הנוכחיים – אני חושב שהנכונות לשלם מיסים לא תהיה שונה בין חברים בזר"ש לחברים במעגל השיתופי. כאמור, אינני רוצה להגיע לכך. לפחות ברמה של הצהרת כוונות, המזכירים אומרים היום שבנוסף לתקציב המסומן של הזרש והמעגל, הפעילויות השיתופיות צריכות להיות ממומנות על ידי אגפי התנועה. אני מקווה שכך יהיה ושלא נגיע לגביית מיסים פרטנית".

 

- ארגון או מוסד בונה את זהותו גם על ידי בידול "מהאחר". במקרה של הזר"ש זה בידול מהדיפרנציאליים שחלקם בדרך לישוב קהילתי. כיצד תנהג בסוגיה זו?

"אני מודע לאפשרות שקיבוצים שבחרו פתרונות דיפרנציאליים לא יישארו קיבוצים. יש לקוות שזה לא יקרה ואינני רוצה לנבא. דיפרנציאלים שנמצאים במסלול קהילתי, פחות צריכים את התנועה. לא בטוח שהשיתופיים צריכים לבנות את עצמם על ידי בידול או הגבהת חומות. עדיפה בניית חוסן על ידי חיזוק מבפנים. אין לי כוונה לטשטש את ההבדלים, אך עלינו לסייע למי שמעוניין להמשיך להתקיים כחברות שיתופיות מצליחות. אינני חושב שהקיבוצים השיתופיים יתחזקו מהקטנה או מצמצום מספר הקיבוצים בתנועה. הזר"ש צריך להיות כמעגל גרעיני מובהק שמסביבו יש גרעינים פחות שיתופיים, אך עם רמה גבוהה של ערבות הדדית ושיתוף".

 

חדשנות שיתופית

"שם המשחק שלנו הוא חדשנות שיתופית", אומר אלישע שפירא, "יש קושי עם זה שהמפריטים לקחו את המותג מתחדשים, אבל זה לא משנה את העובדות. חדשנות שיתופית היא עניין הכרחי. עלינו להראות שאפשר ליצור חיים שיתופיים מודרניים המבוססים על איכות וחדשנות. הדבר הכי חשוב הוא להפעיל את כל מנגנוני החשיבה המשותפים והקיבוציים כדי ליצור יחידות מו"פ למען התחדשות שיתופית. זו משימה מאוד מרכזית. יש קיבוצים שיתופיים הנמצאים במצוקה כלכלית שהתנועה של היום לא ערוכה לתת להם תשובות – למשל בנושא השיכון. קיבוצים מופרטים יצרו מצב שאפשר 'הלבנת כספים' פרטיים והכנסת כסף חיצוני להרחבת דירות מה שיצר פערים רחבים בדיור. אם יתקדמו תהליכי שיוך הדירות ייתכן ותתאפשר משכנתא להרחבת דיור.

באשר לשיתופיים נצטרך לסייע בנושא השיכון, ואני מקווה שזה ייעשה על-ידי התנועה, אף כי ייתכן ונידרש לכך כזר"ש. חייבים לפתח כלים חדשים בנושא השיכון. לראות איך הארגונים האזוריים, התנועה והקיבוצים משיגים מימון לשיכון. יש כבר רעיונות ראשונים בנושא, אבל צריך להשקיע בזה עוד הרבה מחשבה."

 

 


הזמנה לכנס
ראיון עם אמרי רון


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט