הדרך לגיבוש חברתי
 
 

הדרך לגיבוש חברתי

מאת יזהר בן נחום, 10/6/2013

 

מפגש בין אנשים סביב משימות משותפות שיש בהן חדוות עשייה, הוא מתכון טוב לגיבוש חברתי

  

בכל פעם כשאני מזדמן לקיבוץ כלשהו אני נוהג להביט בלוח המודעות. כך אני עושה גם בקיבוץ דביר, שאליו אני מגיע למועדון הזמר בערך פעם בחודש. בביקורי האחרון בדביר ראיתי מודעה המזמינה את חברי הקיבוץ וההרחבה לערב שבו יתקיימו שיחות בקבוצות קטנות בנושא "בינוי קהילתי" - מה יש לעשות כדי להפוך את האוכלוסיות השונות ביישוב לקהילה אחת. אימצתי את זכרוני וניסיתי להיזכר האם בבית קמה התקיימה אי פעם פעילות כזאת. שאלתי אנשים אחרים וגם הם אינם זוכרים. היו ישיבות של צוותי היגוי שונים, אבל לא חוגי דיון של "העם". למרות זאת, כפי שכתבתי בעלון הקודם של הקיבוץ וגם ברבים לפניו - קהילת בית קמה היא אות ומופת לכל התנועה הקיבוצית בהצלחתה לגבש קהילה אחת.

 

אז איך עשינו את זה? התשובה, לדעתי, היא שגיבוש חברתי מוגשם בעשייה ולא בדיבורים. אולי זה ייראה מוזר או בלתי צפוי לקרוא דעה כזו כשהיא באה מאדם שאינו מוכר כשתקן, אבל מצד שני, דווקא כפטפטן (הצעירים היום אומרים "חופר"), אין לי הרבה סבלנות להקשיב לפטפוטים של אחרים. המטה השיתופי בתנועה הקיבוצית מקיים בחודשים האחרונים סדנאות למחוללי תרבות שיח בקיבוץ. הסדנה מיועדת "לקבוצות בעלי רצון ויכולת הובלה של תהליך לבניית תרבות שיח בקיבוצם. המטרה: מתן מסגרת מושגית וכלים להובלת תהליכי שיח בקיבוצים." אתה הבנת את זה, ברוך? לא, כי אם הבנת תסביר גם לי. אני לא הבנתי כלום. יש גם פירוט של נושאי המפגשים בסדנה: "על חשיבות השיח ומה יאפשר אותו", "בית מדרש בנושא חשיבות השיח", "איפה אני מול המשימה" ו"מה אנחנו הולכים לעשות עם זה?"

 

שלום עליכם הסביר פעם מה ההבדל בין ניו-יורק וכתריאלבקה. בניו-יורק יש מגרדי שחקים. בכתריאלבקה יש מגרדים לחוד ושחקים לחוד. אצלנו בבית קמה אין "תרבות שיח" ולכן אין גם "מובילי תרבות שיח". יש תרבות לחוד ושיחים לחוד. אני מוביל את התרבות ונועם את השיחים. כשכבר עושים שיחות בבית קמה, מתברר שתרבות השיח שלנו לא משהו ואם בכל זאת השיחות האלה עוברות בשלום יחסי, זה בזכות העובדה שהמשתתפים באותן שיחות רוקדים ושרים יחד, מתחרים במשיכת חבל או גלגול חבילות קש ואפילו מסדרים כסאות ושולחנות.

 

הדרך הטובה ביותר להשיג גיבוש חברתי, כפי שכבר גילו אנשים חכמים ממני שנים רבות לפני, היא להפגיש בני אדם במשימות משותפות שיש בהן סיפוק וחדוות עשייה. זה עדיין אינו אומר שדיבורים הם בכל מקרה דבר מיותר. כשנדרשת קבלת החלטות, חשוב לדבר. לפני ימים אחדים הזמינו את כולנו ל"מפגש משמעותי לבית קמה" בנושא "בית קמה לאן?" נכון שהגדרת הנושא מעורפלת במקצת ונראה ש"הצוות המוביל", כפי שהוא נקרא במייל שקיבלנו, מעדיף בשלב זה להשאיר את העם הפשוט במתח, אבל אני מנחש שידובר באותו מפגש על האפשרויות שתעמודנה בפני בני הדור השני של ההרחבה לבנות את ביתם בבית קמה. זו דוגמה אחת לנושא שדורש החלטות ביצועיות וחשוב לדון בו בפורום רחב.

 

להנחות דיון, או להוביל תהליך של דיונים, בצורה שתביא מקסימום תועלת ותגרום מינימום נזק, זו בהחלט משימה שהכשרה מקצועית יכולה לסייע בביצועה. חלילה לי מלזלזל במי שיודע לספק הכשרה מקצועית כזו, אבל חשוב לא לבלבל בין אמצעים ומטרות. תהליך שאינו מביא לתוצאות עלול לגרום להתמרמרות ותסכול, לאווירה עכורה ולאבדן האמון במובילי התהליך. לעומת זאת, תוצאות חיוביות שלא קדם להן תהליך של דיונים, כמו הצלחת הפעילות התרבותית בבית קמה, משפרות את האווירה ואת סביבת העבודה של המערכת המובילה, מקהות מתחים והודות לכך, יכולות למזער נזקים הנגרמים מהובלה מוצלחת פחות של דיונים שאין מהם מנוס.

 

ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט