לאן מכאן? (2)
 
 

לאן מכאן? (2)

מאת חן יחזקאלי, 20/9/2012

 

ההנחיה, "לך אחר ליבך", צריכה לבוא עם ההזהרה "ואל תתחייב בלי לחשוב". "שביל שיש לו לב"

 

מה לעשות, אפוא, ששוב יהיה לנו בשביל מה לקום בבוקר? מהיכן להתחיל? מאור, בני, מתקשה לקום בבוקר לא כי אין לו בשביל מה, אלא משום שאנו מתעקשים להעיר אותו בזמן שהוא עדיין רוצה לישון. בוודאי שמתם ליבכם לדבר זה, שילדים בגן הילדים תמיד עסוקים. אחרי זה, כשהם נכנסים לבית הספר זה אובד להם, גם אם לא מיד. למה זה קורה? מהו הדבר שיש לילדי גן שעושה שיהיה להם בשביל מה לקום בבוקר? מהו הדבר שעושה את זה, נאמר, למדענים, לאנשי עסקים, לאמנים, למתנדבים ולפעילים חברתיים, לאוהבות ולאוהבים, לחלוצים?

 

אני יודע: זה לא אותו הדבר לכולם. אבל אני חושב, אולי ההבדלים לא כדי כך חשובים. אייזיק ניוטון - המדען הגדול בכל הזמנים - דימה את עצמו לילד ההולך על שפת הים. ולא רק על הדמיון בין המדען לילד אלא גם על הדמיון בין שניהם לחלוץ והאמן יש ספרות שלימה. ואני חושב שמספיק דמיון בינוני כדי לראות את המשותף לכל אלה אפילו עם אנשי העסקים. כולם עוסקים במה שקרוב אצל הלב - כל אחד והלב שלו, כמובן.

 

אם זה נכון אז המסקנה היא שאם אתה רוצה לעודד אנשים צעירים לחיות חיים משמעותיים שיש בהם תקווה ושיש בהם בשביל מה לקום בבוקר, אז צריך לעודדם לעסוק במה שמושך את לבם. זה כמובן מסוכן, כי אולי מה שמושך את לבם זה להצטרף לכת מיליטנטית או לשכב כל היום על הגב ולבהות בעננים, שזה פחות מסוכן ובכל זאת עלול להוביל לבזבוז חיים. לכן מי שממליץ לאנשים ללכת בעקבות ליבם צריך להזהירם. אבל באמת אין סכנה גדולה כי הרבה צעירים ישכבו על הגב, כי זו דפרסיה ולצעירים נורמליים יש יותר מדי מרץ בשביל דפרסיה.

 

אולי הסכנה הגדולה ביותר היא הסכנה להיהפך למחויב בלי לשים לב או לחשוב על כך ואז, כאשר ליבך יחדל מלמשוך אותך למה הוא משך אותך אתמול לא תוכל לעזוב כי תרגיש מחויב. ההנחיה, "לך אחר ליבך", צריכה לבוא עם ההזהרה, "ואל תתחייב בלי לחשוב" או אפילו "אל תתחייב אם אינך מוכרח" או ביתר דיוק, כשנמאס לך, נסה להרפות אך ללא להזיק לאחרים.

 

המחנכים האידיאולוגיים, למשל המחנכים שהיו לי בקיבוץ, מחנכים (חינכו) ילדים להיות מחויבים לאידיאולוגיה שלהם מבלי לחשוב. הלב, כך הם האמינו, ילך לאן שנחנך אותו ללכת. אך מה אם לא? מה אם הלב שלי מושך אותי לכיוון אחר ממה שמכתיבה האידיאולוגיה שלכם? תשובתם של המחנכים האידיאולוגים לשאלה הזו היא, יש לדאוג שזה לא יקרה. זו לא תשובה לשאלה, מה אם זה יקרה בכל-זאת? תשובתם בפועל הייתה זו, שכאשר זה קרה הם הפעילו משמעת קולקטיבית וצעקו כי קלו כל הקיצים ושוב אין אנו יכולים להיות תנועה התורמת לחברה בכללה. ובאמת הם האמינו שרק במצב שכולם מחויבים לאידיאולוגיה משותפת אפשר להיות תנועה חברתית. לי זה לא נראה, כי אני עדיין מקווה שאפשר לשתף פעולה למטרות חברתיות גדולות גם במצב של חילוקי דעות. אבל איך עושים את זה?

 

מאמר שני בסדרה

 

למאמר הראשון בסדרה - לחצו כאן

ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט