דבשת הגמל
 
 

דבשת הגמל

מאת אבישי גרוסמן, 27/2/2011

 

כמו גמל שאיננו רואה את דבשתו, אנחנו נוהגים להצביע על חולשתו ופגמיו של האחר, בעוד אלה שלנו נעלמים מעינינו

איור מאת יעקב גוטרמן

פעמים אחדות במשך היום אנחנו נעמדים מול המראה, מתבוננים בפנינו, בודקים האם חל בהם שינוי, האם יש מקום לגילוח או שמא רק ניקוי קל מלכלוך שדבק בהם. לעיתים אנחנו סתם נהנים, לעיתים אנו חשים אכזבה מהפנים שנשקפים אלינו. אבל את העורף, שהוא חלק בלתי נפרד מראשנו, אין באפשרותנו לראות. במשך השנים אנחנו מתרגלים למציאות בה חלק חשוב מהמקום בו מתעצבת אישיותנו אינו ניתן לצפייה אלא אם נעשה מאמץ מיוחד באמצעות מראה נוספת. נכון, לעיתים אנחנו יכולים להשלים את המשימה באמצעות פניה לאדם אחר שידווח לנו על מה שרואות עיניו. אמצעי זה יעיל רק במידה שאנחנו יודעים להקשיב, לשאול שאלות, ופתוחים לממש את מה שעולה מדיווחו של הרואה את הנסתר מעינינו.

 

נהוג לומר שהגמל לא רואה את הדבשת של עצמו. המבט מופנה קדימה, לעיתים קרובות אל חולשתו ופגמיו של האחר, בעוד אלה שלנו נעלמים מעינינו. אנחנו לא רואים, ובדרך כלל גם לא מעזים לשאול, כדי ללמוד על עצמנו לימוד הכולל כמובן את יתרונותינו וגם את חולשותינו.

 

"האישה הזאת כבר לא עובדת שנים רבות והיא כול הזמן מטיפה מוסר לאחרים שלדעתה לא ממלאים את חובת העבודה", אומר החבר שבמשך שנים ארוכות לא מוצא את מקומו בעולם העבודה ובין התקופות הקצרות בהן הוא עובד במקום קבוע משתרעות תקופות ארוכות בהן אינו עובד כלל.

 

"המנהל של הענף המדגה הוא נפל גמור. הוא לא יודע לקבל החלטות בזמן ובאומץ הנדרש. זאת הסיבה שבמשך שנים הענף לא מגיע להישגים", אומר האיש שבמהלך כהונתו כמרכז משק תמך בקבלת החלטות שעד היום משלם הקיבוץ את מחירן.

 

"חייבים לעשות שינוי כדי לייעל את העבודה וכדי למנוע בזבוז", אומרת האישה שבמשך שנים עובדת במקום אותו החליטו המוסדות השונים לסגור כדי שניתן יהיה להשכירו ולגבות תמורת ההשכרה תשלום גבוהה. רק התנגדותה ורצונם של מוסדות הקיבוץ להשביע את רצונה מונעים את המתבקש להיעשות מבחינה כלכלית.

 

תופעות העורף הנסתר והדבשת שאינה נראית מאפשרות לנו להחריג את עצמנו ולהתייחס למעשינו ולאורחות התנהגותנו באופן שונה מאשר אנחנו מתייחסים למעשיהם של אנשים אחרים, הלוקים בתופעות דומות ואפילו זהות לשלנו.

 

אילו יכולנו לראות עצמנו במלוא ההיקף, בהקשר כולל ובעיניים גלויות ואמיצות, והיינו מודעים לכך שלכל אדם יש ימים טובים וימים רעים, מרכיבים אישיותיים יפים וכאלה שפחות יפים, והיינו מצליחים לאמץ לעצמנו את התכונות של הימנעות מהלבנת פניו של חבר ברבים, "הצנע לכת", ו"מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך", הרי שאז הייתה החברה בה אנו חיים יפה יותר, אנושית יותר.

 

נראה שהדרך לשם עדיין ארוכה. בינתיים רבים מאמצים לעצמם פתרונות סרק שהן בבחינת קיצורי דרך. ספק רב אם התנהלות דיפרנציאלית מקרבת אותנו במשהו להשגת מטרות אלה. סביר יותר להניח שהיא מבטאת ייאוש מהניסיון להנהיג בחיי היום יום שלנו את אורחות ההתנהגות המביאים לידי ביטוי מוחשי את התכונות שבאופן תאורטי רבים מסכימים שמימושן היום יומי מהווה את אשכול אורחות ההתנהגות הראוי לנו.

 

מתוך "במקום" מס' 24

 

למאמרים של אבישי גרוסמן
ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט